Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
    • ביולוגיה, מוח וחושים
    • בישול מולקולרי
    • כימיה
    • ניסויים מתמטיים
    • פיסיקה
    • קול ומוזיקה
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

האף של פינוקיו – אשליה חושית

שתף

בניסוי הזה נלמד איך לגרום לעצמנו להרגיש כאילו האורך של האף שלנו מגיע למטר שלם – ממש כאילו גדל לנו אף כמו של פינוקיו.

ציוד
2 כיסאות
3
חברים (ממשיים – לא דרך הפייסבוק smiley: אחד שירגיש את האשליה ושני עוזרים. אחר כך אפשר להתחלף)

מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הסבר
כדי לפענח את המציאות המוח שלנו משתמש במידע המגיע אליו ביחד מכל החושים שלנו. נוסף על חמשת החושים המוכרים לכולם (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש), יש עוד כמה וכמה סוגים של מידע על הגוף ועל העולם שמגיעים למוח.

אחד מהם נקרא "פרופריוספציה" (Proprioception – מושג שלקוח מלטינית ומשמעותו היא "של השייך לעצמי"): זהו למעשה החוש שמדווח למוח על המיקום ועל המצב של הגוף ושל האיברים במרחב. לדוגמה, גם בלי לראות אותן המוח שלנו יודע בכל רגע ורגע איפה בדיוק נמצאות שתי הידיים שלנו. תוכלו להרגיש את זה בקלות: עצמו עיניים, הזיזו את הידיים לכמה שניות לכל הכיוונים, ואז קרבו את שתי האצבעות המצביעות בכל יד עד שיגעו זו בזו. תגלו שאפשר לעשות את זה בקלות ובדיוק של סנטימטרים בלי לראות כלום – ומכאן שהמוח יודע בכל רגע איפה נמצאות הידיים.

בניסוי הנוכחי השתמשנו בפרופריוספציה וביכולת של המוח לשלב מידע חושי שמגיע אליו באותו זמן יחד עם הזיכרון, כדי להבין מה קורה בעולם. במהלך הניסוי אנו מרגישים בו-זמנית את התחושות הבאות:
1) היד נמצאת רחוק מהגוף – במרחק גדול – אך בדיוק מול המקום שבו האף נמצא בדרך כלל.
2) האצבע של היד שהושטנו קדימה נוגעת במשהו רך ועגלגל, שלפי המידע ששמור לנו בזיכרון, אנחנו מזהים שהוא אף. למעשה, האצבע באמת נוגעת באף
– של החבר.
3) בו-זמנית, האף שלנו מעביר למוח מידע על זה שהוא מרגיש אצבע נוגעת בו (כי באמת נוגעת בו אצבע – האצבע של החבר שעומד באמצע ומפעיל את הניסוי).

במצב כזה, לא נותר למוח אלא להסיק את המסקנה שלכאורה מתבקשת – שמה שקרה במציאות הוא שהאף שלו התארך מאוד, כי הרי עובדה שבכל פעם שהיד שלו זזה הוא מרגיש נגיעה באף (גם נגיעה בעור של האצבע וגם בעור של האף), אבל היד מאוד רחוקה.

ברגע שפוקחים את העיניים האשליה נשברת, מה שמלמד שהראייה היא החוש שהמוח סומך עליו במיוחד. אם חוש הראייה מביא מידע שסותר את מה שמוסרים שאר החושים, המוח מעדיף להסתמך על מראה עיניים.

מעניין לציין
אשליה נחמדה נוספת, שמראה עד כמה המוח נוטה להסתמך על חוש הראייה כדי לפענח את המציאות בעולם – ואפילו להשפיע על האופן שבו אנו שומעים – היא אשליית מקגורק – השפעת הראייה על השמיעה.

ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 14 comments
  • 03.12.12
אשליה, התנהגות, חוש המישוש, מוח, קסם

תגובות

נמרוד הראל גם עשה משהו דומה

הוגש ע"י אסף ב־ד', 08.01.2014 , 01:00.

הוא גרם בדרך דומה, בנגיעה וסוגסטיה (שהוא המומחה בנושא) לאנשים לחשוב שיד של בובה היא היד שלהם ואז הוא הכה עם פטיש את יד הבובה והאנשים הללו ממש נבהלו והם גם טענו שהם הרגישו כאב כאילו באמת זאת הייתה היד שלהם

  • השב
  • אשכול המלא

אשליית היד מגומי

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ד', 08.01.2014 , 14:40.

האשלייה שתיארת נקראת אשליית היד מגומי, זוהי אשליה ידועה, לא המצאה של נמרוד הראל, אלא על ידי שני ניירוביולוגים אמריקנים משנת 1998,  ואין צורך בשום סוגסטיה (או סוגסטיה לכאורהwink ) כדי שהיא תעבוד.
ראה כאן גם הדגמה וסיפור התגלית:
http://www.youtube.com/watch?v=TCQbygjG0RU

או הדגמה שה-BBC עשה לסתם אנשים ברחוב:
(אגב - תמיד כדאי להיות ספקן לגבי מישהו שטוען שיש לו כוחות על ויכולות סוגסטיביות, אם חוקרים מספיק לעומק מגלים שמדובר בטריקים פשוטים מבוססי מדע או אחיזת עיניים...)

 

 

 

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

  • השב

זה לא עובד עבורי!

הוגש ע"י ליאל ב־א', 17.02.2013 , 22:42.

הי אבי,

רציתי להשתמש בתרגיל הזה כפתיחה מגניבה לשיעור שאני מעביר השבוע בנושא חושים. ניסיתי את זה עכשיו בבית עם אשתי ובתי, ומה לומר, זה לא עבד עבור אף (!) אחד מאיתנו. כל אחד בתורו ניסה והרגיש פשוט שנוגעים לו באף ושהוא נוגע באף של מישהו.

יש משהו שצריך להקפיד עליו מלבד בו-זמניות? יש לך רעיון איפה טעינו? זה עובד רק על ילדים אולי?

אשמח לתגובה מהירה שלך או של מישהו, אחרת אצטרך לחפש מהר אלטרנטיבה לשיעור. אם יש למישהו הטעיה או משחק נחמד לילדי ה'-ו' שקשור איכשהו בחושים (ולא דורש ציוד מיוחד), אשמח לשמוע.

תודה,
ליאל

  • השב
  • אשכול המלא

מוזר אך יכול להיות

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ה', 21.02.2013 , 12:42.

יש שונות בין בני האדם - כך שיכול להיות שיש אנשים שלא ירגישו (ככה זה באשליות, תמיד יש כאלה שזה 'לא עובד עליהם').
כשבדקתי את הניסוי - בדקתי גם על אנשים אחרים, וזה עבד עליהם מצויין, על רוב האנשים זה עובד.

צריך להקפיד מאוד על כל הדברים הבאים:
1. בו זמניות של הנגיעה.
2. לשבת בדיוק מול - שהראש והאף שנוגעים בו יהיה בדיוק מול הראש והאף של מי שעובר את האשלייה.
3. עיניים עצומות

אולי תנסה להשתמש באנשים מחוץ למשפחה.

  • השב

תוצאות הניסוי

הוגש ע"י ליאל ב־ה', 21.02.2013 , 13:30.

הי אבי,

תודה על התגובה. השיעור המדובר היה אתמול (לפני שענית) והחלטתי להמר ולעשות ניסוי. זה עבד היטב על הזוג שהדגמתי איתו בכיתה ואחר-כך כשהילדים נחלקו לקבוצות וניסו בעצמם חלק דיווחו שהרגישו את האשליה וחלק לא. כנראה הבדלים אינדיבידואליים, כפי שציינת - אם אפשרות שיש אי דיוק במיקום האיברים המעורבים. אנסה עוד פעם בבית בהזדמנות.
תודה,
ליאל

  • השב

תודה על העדכון - מעניין לשמוע

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ה', 21.02.2013 , 13:43.

אני שמח שהימרת על הניסוי למרות שעליך אישית זה לא עבד :-)
אני מקווה שזה היה פתח טוב לשיעור.
מעניין על איזה אחוז מהאוכלוסיה זה עובד ועל איזה לא.

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

  • השב

השלמת פרטים

הוגש ע"י ליאל ב־ו', 22.02.2013 , 19:47.

זה היה פתיח מצויין לשיעור. הילדים שמחו להתנסות, והיה להם מעניין. כמובן שעזר שחלק דיווחו על הצלחה ובפרט הילדה שהשתתפה בהדגמה שבה התחלתי.
אגב, תהיתי אם אולי יש אלמנט של סוגסטיה בעצם ההסבר שבא לפני ביצוע ההתנסות: "את תיכף תרגישי שיש לך אף ארוך...".

בהחלט מעניין לדעת יותר על זה. יש לך אולי קישורים רלונטים לחומרים על התופעה הזו?

תודה,
ליאל

  • השב

קישורים למחקרים מדעיים על אשליית פינוקיו

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ג', 26.02.2013 , 10:31.

שלום ליאל
אם אתה רוצה להתעמק, מצאת מחקר מדעי (באנגלית) שמצא שיש קשר בין הרגשת האף, לבין הרגשת אשליות נוספות:
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1740144505000355

ובמחקר הזה - אומרים בדיוק מה שאתה חושב, שיש קשר בין דיבור על ההרגשה (סוגסטיה) - לבין ההרגשה:
http://jap.physiology.org/content/96/4/1555.full
"subjects reported the Pinocchio illusion only after verbal cues"
מעניין (אבל המחקר היה רק על שישה נבדקים)

אבי

  • השב

מעניין מאד!

הוגש ע"י ליאל ב־ג', 26.02.2013 , 12:05.

תודה רבה אבי. הנושא מרתק.

  • השב

אבי, למה זה לא עובד (טוב) שרק משפשופים את האף?

הוגש ע"י אלון ב־ה', 10.01.2013 , 17:14.
  • השב
  • אשכול המלא

אתה מתכוון שיפשוף לעומת מכות קלות על האף?

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ג', 15.01.2013 , 15:03.

אם כן - זה בגלל שחוש הפרופריוספציה עובד הכי טוב, ועובר עידכון תמידי כאשר הגפיים זזות. כלומר- אם אתה רק משפשף את האף (והזרוע נשארת במקומה) עם הזמן המוח 'שוכח' איפה נמצאת היד וזה מחליש את האפקט. אם מזיזים את היד כל הזמן אז כל הזמן המוח מקבל מידע שהיד רחוקה ואז האפקט חזק.

  • השב

מערך שיעור במדעים

הוגש ע"י מרים ב־ג', 25.12.2012 , 20:29.

שלום,
אני מרים שעושה תעודת הוראה בחינוך המיוחד לילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה.הניסויים שלכם מעניינים אבל אין הסבר על איזה נושא מדבר הניסוי ואיך אפשר להציג אותו לילדים? כיאלו איך אפשר לבנות שיעור סביב הניסוי שמציעים?

  • השב
  • אשכול המלא

הניסויים שלנו

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ה', 27.12.2012 , 13:39.

שלום מרים
לגבי השאלה 'על איזה נושא מדבר הניסוי' - לא הבנתי את השאלה, רואים את הניסוי ורואים במה הוא עוסק (כימיה, ביולוגיה, מוח וחושים וכו'). יתרה מכך - בחלק העליון של הדף בצד ימין, עבור כל ניסוי וניסוי יש תפריט פתוח ובו כתוב במודגש באיזה תחום דעת הניסוי. למשל עבור הניסוי הזה כתוב 'ביולוגיה, מוח וחושים'.
לגבי שימוש בניסויים או בסרטים בבית הספר - באופן מקורי, כל הניסויים שבאתר הם ניסויי העשרה בשביל הכיף וההנאה לילדים - ונועדו לביצוע בזמן החופשי, בבית - כדי להנות מהמדע (כמו חוג העשרה), ולא בשביל להיבחן עליהם. ובכל זאת, בעקבות בקשות של מורים רבים אני מתכוון להוסיף בעתיד הקרוב לכל ניסוי מספר שאלות בסגנון 'בחן את עצמך' - כך שמי שמעוניין (ילד או מורה) יוכל להשתמש בהם. - גם בתוך שיעור. בכל מקרה - כבר עכשיו אפשר להשתמש בניסויים כפתיח לשיעור (בניסוי הזה בשיעור על חושים) שיכול לעורר דיון, או כמשהו מסכם לשיעור - שאפשר להראות.
לגבי בניית מערך שיעור מובנה: בעתיד יתווסף לאתר מדור בשם 'אתר מורים' - שכולו יכוון לציבור המורים, ואולי שם יהיה לזה מקום - אני אעביר אל כותבי האתר את פנייתך.

בברכה
ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

  • השב

חחח חזק

הוגש ע"י אלי ב־ג', 04.12.2012 , 20:25.

איזה חמודות הילדות והמנחה

  • השב
  • אשכול המלא

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)