Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
    • ביולוגיה, מוח וחושים
    • בישול מולקולרי
    • כימיה
    • ניסויים מתמטיים
    • פיסיקה
    • קול ומוזיקה
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

איך להפוך עצמות לגומי?

שתף

בניסוי הזה ניקח עצמות קשות ונגרום להן להיות רכות כמו גומי. בדרך נבין כמה חשוב לנו לצרוך סידן.

ציוד

  • צנצנת
  • חומץ
  • עצמות עוף שלמות (נקיות מבשר ומשומן)
  • סבלנות :-)
     

מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הערה: אם אחרי שבוע העצם עדיין לא התרככה, החליפו את החומץ שבצנצנת בחומץ חדש והמתינו עוד שבוע-שבועיים.

הסבר
העצמות הן השלד שתומך בגוף שלנו – הן נושאות את כל האיברים, השרירים והעור ועל כן עליהן להיות קשות וחזקות. החומר שמקשה אותן ומעניק להן את חוזקן, ושנמצא בכמות הגדולה ביותר בעצמות – 70 אחוז ממשקלן – הוא מינרל בשם "אפטיט" שמורכב בעיקר מסידן (קלציום, Ca) וזרחה (פוספט, PO43-). המינרל הזה (סידן זרחתי - Ca3(PO4)2 ) נמצא גם בסלעים שונים בטבע.

בניסוי הזה אנו מצליחים למוסס את האפטיט / הסידן הזרחתי בעזרת החומץ. למעשה, כל חומר חומצי, כמו מיץ לימון או חומר לניקוי אסלות יעשה את אותה פעולה. אחרי שבוע-שבועיים בחומץ, כל החומר המינרלי שבעצם יימס (קצת כמו מלח בישול במים), ויישארו לנו רק שאר חומרי העצם – בעיקר חלבון בשם קולגן, שנמצא בכמות גדולה גם בעור שלנו. מה שנקבל יהיה עצם עם רכות וגמישות של עור. אצל אנשים שחולים ברככת, העצמות שלהם רכות ותכולת המינרלים בהן נמוכה במיוחד.

לא רק בניסוי שלנו העצם מתפרקת, אלא העצמות בגופנו מתפרקות ונבנות כל הזמן: בכל שנה 10-5 אחוזים מהחומר בעצמות שלנו מתחלף. בעצמות יש תאים שמכונים "אוסטאוקלסטים", שמפרישים חומצות ואנזימים שמפרקים את העצם, ו"אוסטאובלסטים" שבונים את העצמות מחדש. התהליך הזה מאפשר לשלד לשנות בעדינות את מבנהו בהתאם לדרישות הגיל והמאמץ, לתקן נזקים שנגרמים לעצמות במשך החיים, וגם לשחרר סידן לדם או לקלוט אותו ממנו במקרה הצורך. קראו בהרחבה על העצמות בכתבה נפרדת.

מעניין לציין
את הסידן הדרוש לבניית העצמות אנו משיגים מהמזון שלנו. דוגמה למזונות עשירים בסידן הם גרעיני דלעת ("גרעינים לבנים") שמכילים גרם אחד של סידן בכל מאה גרם, שומשום מלא שגם תכולת הסידן שלו דומה, סרדינים שתכולת הסידן שלהם היא 0.7 גרם ל-100 גרם, וגבינה צהובה עם תכולת סידן זהה לסרדינים.

עם זאת, הגוף אינו מצליח לספוג את כל הסידן שבמזון: ספיגת הסידן ממוצרי חלב עומדת על 35-30 אחוז בלבד, ובשומשום, שקדים וקטניות הספיגה נמוכה אף יותר ועומדת על כ-27-21 אחוז. הספיגה מברוקולי, לעומת זאת, עומדת על כ-60 אחוז מהסידן שבירק. כך שחשובה לא רק תכולת הסידן במזון אלא גם מידת הספיגה שלו.

כיוון שמסת העצם שלנו נבנית בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות (יש 206 עצמות בגוף הבוגר!), חשוב מאוד להרבות באכילת מזון שמכיל סידן, בעיקר בגילאים הללו. חשוב גם להקפיד על פעילות גופנית, שמעודדת אף היא בניית עצמות, כדי ליצור מאגרים מספיקים שישמשו אותנו בזקנתנו.

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 4 comments
  • 30.11.14
המסה, חומציות, חלבונים, מינרלים, עצמות, קולגן

תגובות

לאן ממשיכים מכאן

הוגש ע"י עומר ב־ב', 04.01.2016 , 11:28.

נתתם חידה והיא לא ברורה.מה הרמז לתשובה? האם השלד הזה זה התשובה. מה קורה כאן ואיך ממשיכים מכאן והלאה.

  • השב
  • אשכול המלא

אתה בטח מתכוון לאפליקציית המוח

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ג', 05.01.2016 , 11:10.

אתן לך רמז - התשובה היא הרי מספר, נסה לחשוב איזה מספר מהמספרים המופיעים בכתבה הוא הפתרון...

  • השב

אם עשיתי את זה, ועכשיו אני רוצה להחזיר את המצב לקדמותו

הוגש ע"י קובי ב־ג', 09.06.2015 , 20:12.

בס"ד,
שלום,
האם אפשר לעשות תהליך הפוך ל"דה קלציפיקציה"?
האם יש משהו כמו רא - קלציפיקציה

  • השב
  • אשכול המלא

הגוף שלנו יודע לעשות את זה

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ג', 16.06.2015 , 11:59.

שלום קובי
הגוף שלנו יודע לעשות את זה – יודע לבנות עצמות שנשברו, ולהשיב סידן לעצמות באמצעות פעולה של תאים מיוחדים הקרויים אוסטאובלסטים (כפי שמצויין בכתבה).
אחרי שהעצם נותקה מהגוף היא בעצם 'מתה' – ואיתה גם התאים בוני העצם, כיוון שהשבת הסידן תלוייה בפעילות המיקרוסקופית של התאים הללו כבר בלתי אפשרי להחזיר אותו במצב כזה.
בברכה,
ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)