Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
    • פורום חידות סקובידו
    • כתבות
    • סרטונים
    • שעשועים מתמטיים
    • פורום פתוח
    • סיפורי ד"ר לא
    • בלוגריתמוס מתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

לבחור חכם והוגן – אז יש דבר כזה?

שתף

בכתבה הקודמת בסדרה ראינו כמה קריטריונים ששיטת בחירות שמקיימת אותם תיקרא הוגנת, אם כי בסוף הכתבה גם אמרנו שאין שיטה שיכולה לקיים את כולם יחד. בכתבה הזו נראה שתי שיטות הצבעה שמקיימות חלק מהקריטריונים האלה. השיטות אינן שונות בהרבה משיטות הבחירות המוכרות לנו לממשלה ולבתי הנבחרים, שבהן כל אזרח מצביע למועמד המועדף עליו, אבל הן קצת יותר הוגנות.

בשתי השיטות שנראה, כל מצביע מדרג את המועמדים לפי סדר העדיפות שלו, מהמועמד המועדף עליו למועמד הכי פחות מועדף. מההעדפות של כל המצביעים מכינים טבלת עדיפויות שכוללת את כל הדירוגים שנתנו המצביעים. עכשיו נראה איך מחושב המנצח בכל אחת מהשיטות.

שיטת הרוב היחסי
לפי השיטה הזו, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של הקולות במקום הראשון הוא המנצח. נניח שבבחירות לראשות העירייה מתמודדים ארבעה מועמדים: ליאור, מתן, נועה וסיון. 500 מצביעים הצביעו בבחירות וזוהי טבלת העדיפויות שלהם אחרי ההצבעה:

 מספר  המצביעים: 130 120 100 150
 מקום ראשון  ליאור   סיון  סיון  נועה
 מקום שני  מתן  נועה  נועה  מתן
 מקום שלישי  נועה  מתן  ליאור   ליאור 
 מקום רביעי  סיון  ליאור   מתן  סיון


בשיטה הזו, סיון קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר במקום הראשון: 220 תושבים בחרו בה למועמדת העדיפה עליהם ביותר, ולכן היא המנצחת בבחירות.

שימו לב לשתי תופעות שמתקיימות כאן: ראשית, רוב המצביעים, 280 מתושבי העיר, מעדיפים מועמד אחר יותר ממנה. ושנית, לפי הטבלה הזאת, נועה מנצחת בהתמודדות "ראש בראש" כל אחד מהמועמדים האחרים, ולכן לפי עקרון קונדורסה היא אמורה להיות המנצחת. כלומר ששיטת הרוב היחסי מפרה לעתים את עקרון קונדורסה שאותו הסברנו בכתבה הקודמת.


שיטת הרוב היחסי. דומה לשיטת הבחירות המוכרת לנו | תמונה: שאטרסטוק

שיטת הרוב היחסי בסבבים
כאן מדובר בעצם בווריאציה של שיטת הרוב היחסי, כך שהפעם ההצבעה מתקיימת בסבבים. בכל סבב המועמד שקיבל את מספר הקולות הנמוך ביותר למקום הראשון מודח, ומתקיים סבב הצבעה נוסף בין המועמדים הנותרים. כך ממשיכים עד שבסבב האחרון מתמודדים שני מועמדים בלבד.

נקודה מעניינת היא שכיוון שמלכתחילה המצביעים מדרגים את כל העדיפויות שלהם, הם לא צריכים להצביע יותר מפעם אחת – הסבבים נעשים על בסיס הדירוג שניתן בהצבעה המקורית. המצב הזה שונה למשל מהשיטה המוכרת לנו בבחירות לרשויות המקומיות, שבה אם אף מועמד לראשות מועצה לא השיג לפחות 40 אחוז מקולות המצביעים מתקיימות בחירות חוזרות, הפעם בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר בסיבוב הראשון.

אז איך עובדת השיטה? נחזור לטבלת העדיפויות של הבחירות לראשות העירייה. מכיוון שאף אחד מהמצביעים לא דירג את מתן במקום הראשון, הוא מודח מהבחירות. עכשיו אפשר להסתכל על טבלת עדיפויות חדשה, שמבוססת על הטבלה הקודמת אחרי שמחקנו את  מתן מכל הטורים:

 מספר המצביעים: 130 120 100 150
 מקום ראשון  ליאור   סיון  סיון  נועה
 מקום שני  נועה  נועה  נועה  ליאור
 מקום שלישי  סיון  ליאור   ליאור   סיון


מכיוון ש-220 מתושבי העיר דירגו את סיון ראשונה, 150 תושבים דירגו את נועה במקום הראשון ורק 130 תושבים העדיפו את ליאור, ליאור הוא זה שמודח בסבב הזה.
בסבב השלישי והאחרון, נמחק את ליאור מטבלת העדיפויות. הטבלה החדשה תראה כך:

 מספר המצביעים: 130 120 100 150
 מקום ראשון  נועה  סיון  סיון  נועה
 מקום שני  סיון  נועה  נועה  סיון


אפשר לארגן את הטבלה מחדש לטבלה פשוטה יותר על ידי איחוד של האפשרויות:

 מספר המצביעים: 280 220
 מקום ראשון  נועה  סיון
 מקום שני  סיון  נועה


ועכשיו נותר רק להכריז על נועה כמנצחת בבחירות! 


תמונה: שאטרסטוק

שימו לב שהפעם ההצבעה מקיימת את עקרון קונדורסה, ולכן אפשר להגיד שיש לה יתרון על השיטה הקודמת. לשיטת הרוב היחסי בסבבים יש יתרון גדול עוד יותר: מכיוון ששיטת הרוב היחסי מתייחסת רק למי שקיבל את מספר ההצבעות במקום הראשון, היא מתעלמת ממידע רב נוסף שקיים בטבלת העדיפויות. במידה מסוימת שיטת הרוב היחסי שראינו כאן אינה שונה בהרבה מהבחירות שאנחנו מכירים בארץ, שבה אנחנו מצביעים רק למועמד המועדף עלינו.

שיטת הרוב היחסי בסבבים לוקחת בחשבון מידע רב שנמצא בטבלת העדיפויות, כי היא מתייחסת לכל ההעדפות של המצביעים, כולל אלה שנמצאות במקומות הנמוכים. ואכן, התיאוריה המתמטית שעומדת מאחורי תורת ההצבעה מעדיפה את השימוש בשיטת הרוב היחסי בסבבים.

השיטות שתיארנו כאן אינן חפות מחסרונות, וכמו שכבר ציינו בכתבה הקודמת גם הן אינן מקיימות את כל העקרונות של שיטת בחירות הוגנת לגמרי, משום שאף שיטה אינה מושלמת. האם כדאי ואפשר להשתמש בשיטות אלו לבחירות לכנסת, במקום השיטה הקיימת כיום? זו שאלה שצריכה לעלות לדיון בכנסת עצמה. התשובה שנותנת המתמטיקה היא פשוטה – כן!

ונסיים בקריאה לכל בעלי זכות ההצבעה לגשת לקלפי ביום הבחירות, לממש את חובתם וזכותם הדמוקרטית ולבחור!

יעל נוריק
המחלקה להוראת המדעים
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 0 comments
  • 15.03.15

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)