Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

איך אנו נושמים?

שתף

תהליך הנשימה הוא תהליך של חילופי גזים שמאפשר לנו לקלוט חמצן ולפלוט פחמן דו-חמצני. החמצן הינו גז חיוני כדי ליצור אנרגיה, באמצעות שרשרת מעבר אלקטרונים והאנזים ATP סינתאז. הסרטון שלפנינו מתאר את מבנה הריאות ואת תהליך הנשימה.


הסרטון הופק בידי Nucleus Animations ותורגם בידי צוות דוידסון אונליין

תהליך חילופי הגזים בין האטמוספירה לגוף נקרא נשימה, והוא כולל כמה תהליכים. תחילה האוויר נכנס לסימפונות, וממשיך משם לנאדיות הריאה דרך צינורות שהולכים ומתפצלים לצינורות קטנטנים. חילופי הגזים מתרחשים בנאדיות: בזמן הנשימה האוויר ממלא את הנאדיות וגזים עוברים בינן לבין צינורות דם קטנטנים הנקראים קפילרות. חילוף הגזים מתרחש בשכבת תאי האפיתל.

אם נתבונן בשינוי שחל בצבע תאי הדם האדומים בעת חילופי הגזים נראה שכאשר תא דם עשיר בחמצן הוא הופך אדום, וכשהוא עני בחמצן צבעו כחול. מכאן נובע הצבע הכחלחל של הוורידים שלנו, המוליכים אל הריאות דם עני בחמצן. מכאן גם נובע הביטוי "דם כחול", המתייחס לאצילים: בימי הביניים אנשי האצולה באירופה לא עסקו בעבודות כפיים, ועל כן ניתן היה לראות בבירור את הוורידים (הכחולים) בידיהם.

תאי דם אדומים המגיעים לקפילרות הצמודות לנאדיות משחררים פחמן דו-חמצני שאספו מהגוף וקושרים אליהם חמצן. החמצן והפחמן דו-חמצני נקשרים למולקולה בשם המוגלובין ביחס של ארבע מולקולות חמצן למולקולת המוגלובין אחת. הקישור הוא קואופרטיבי, כלומר קישור של מולקולת חמצן אחת מעודד את קישור המולקולה הבאה. הקישור או השחרור של הגזים נעשה בהתאם למפל הריכוזים שלהם: באזור עשיר בחמצן, כמו הריאות, החמצן נקשר, ובאזור עני בחמצן, כמו ברקמות הגוף, החמצן משתחרר). אותו תהליך מתרחש גם במהלך סילוק הפחמן הדו-חמצני.

כדוריות הדם האדומות משחררות את החמצן ברקמות הגוף השונות כדי לאפשר להן לייצר את ה-ATP הנחוץ לתהליכים רבים בתא.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

  • This article has 16 comments
  • 09.09.09
ATP, המוגלובין, חמצן, מערכת הדם, מערכת הנשימה, פחמן דו-חמצני

תגובות

תיקון תרגום לסרטונים

הוגש ע"י שלי ביקלס ב־ה', 13.02.2014 , 17:45.

באתר משולבים סרטונים שונים, אולם כשלוחצים על ההפעלה שלהם תמיד מופיע אותו תרגום על סרטן הריאות במלזיה בלי קשר לדברי המופיע בסרטון.
נא תקנו זאת, על-מנת שתלמידים יוכלו להנות מתרגום של כל הקטעים בסרטונים.
תודה.

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י ארז גרטי ב־ה', 13.02.2014 , 22:20.

שלום שלי
תודה על ההערה, אנחנו נבדוק זאת. האם שמת לב לבעיה רק בסרטון הזה או גם בסרטונים נוספים?
תודה
ארז

  • השב

מענה

הוגש ע"י שלי ביקלס ב־ה', 13.02.2014 , 22:54.

בכל הסרטונים שפותחים בקישור זה עולה אוטומטית הסרטון שנפתח בנושא סרטן הריאות במלזיה , ואגב גם חבל שזה קורה מכיוון שהסרטון שמסביר את תהליך הנשימה יפהפה , אבל עם פתיחה שכזאת לא הייתי רוצה שתלמיד שלי יצפה בו. תודה

  • השב

תשובה

הוגש ע"י ארז גרטי ב־ה', 13.02.2014 , 23:02.

שלום שלי
בדקתי את הסרטון, ולפי ההגדרות הכתוביות העבריות אמורות לעלות באופן אוטומטי. על כל פנים בתחתית הנגן ישנה לשונית שלחיצה עליה תפתח את שלושת השפות להן הסרטון מתורגם. אחת מהן היא העברית (Hebrew). לחצי עליה ותהני מהסרטון.
אם זה עדיין לא עובד אשמח לעזור
ארז

  • השב

חומרים מהעבודה שניכנסים למערכת הדם במשך הרבה שנ ים מהם גורמים

הוגש ע"י איריס ב־ב', 29.10.2012 , 13:31.

למערכת הנשימה האם הם נידבקים ברקמות בגוף האים חלקיקים נשארים בדם

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י ארז גרטי ב־ב', 29.10.2012 , 13:53.

שלום איריס
יש חומרים שנשארים בגוף זמן רב ויש חומרים שיוצאים יחסית מהר. תוכלי לפרט באיזה חומרים מדובר?
ארז

  • השב

חומר מהעבודה

הוגש ע"י אינס ב־ב', 29.10.2012 , 14:16.

סיליקון כרבוד

  • השב

חומרים

הוגש ע"י איריס ב־ב', 29.10.2012 , 14:25.

ובנוסף מתכות . ברזל

  • השב

תשובה

הוגש ע"י ארז גרטי ב־ד', 31.10.2012 , 00:43.

שלום איריס
לא ברור לי מהו "סיליקון כרבוד", כמו כן ברזל יכול לבוא בשלל רחב של צורות (הוא גם מצוי בתאי הדם האדומים שלנו ואחראי על קשירת החמצן) תוכלי לתת לי את השם המדוייק של החומר המתכתי ממנו את חוששת (או את המוצר איתו את עובדת), על מנת שאבדוק באתר ה-FDA.
ארז

  • השב

חומרים מהעבודה

הוגש ע"י איריס ב־ד', 07.11.2012 , 13:33.

שלום בדיקת כיח נמצא cr ni .מה שכתבתי לקחתי מהעבודה עבדתי בליטוש יהלומים . מדביקים בהזרקה חומר אפור שנאמר לי מהיצרן שזה סיליקון כרבוד בדיקת ct ללא ממצא אך יש לי תחושות בעיניים מערכת הנשימה . אני רוצה להבין מה קרה לי בגוף איזה תחום של רופא מכיר ויכול לעזור לי אודה לך מאוד על עזרתך ונ.ב אלו חומרים שנכנסו לגוף המון שנים ולא התיחסתי לתופעות שהיו לי

  • השב

אני חושב שזה בהחלט רעיון טוב שתראי רופא

הוגש ע"י ארז גרטי ב־ו', 09.11.2012 , 00:56.

שלום איריס
נסי לפנות לרופא ריאות, טוקסיקולוג או רופא תעסוקתי אני מניח שהם ידעו לאן להפנות אותך הלאה. רפואה שלמה
ארז

  • השב

חומרים

הוגש ע"י איריס ב־ד', 07.11.2012 , 13:44.

silicon carbd black ברזל אפור astm a48 cl 30 אמריקאי
הרשימה הזאת מהיצרן

  • השב

נשימה

הוגש ע"י עדי ב־ש', 03.09.2011 , 02:18.

הדם העני בחמצן איננו כחול כמו שכתוב בהסבר שלכם, אלא הגוון האדום שלו כהה ועמום יותר מהאדום המבריק של הדם העשיר בחמצן. הפחמן הדו-חמצני ברובו לא נישא ע"י תאי הדםה אדומים, אלא מומס בנוזל הדם בצורת ביקרבונט. רק אחוז קטן מאוד ממנו נישא בציטופלזמה של התאים. תהליך חילופי הגזים נקרא "נשימה" רק בהקשרים פיזיולוגיים. במונחים ביוכימיים, "נשימה" היא נשימת התא. ההגדרה שלכם "תהליך חילופי הגזים בין האטמוספרה לבין הגוף שלנו נקרא נשימה" איננה ההגדרה המקובלת לתהליך הנשימה.

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י עידו קמינסקי ב־ש', 03.09.2011 , 02:19.

הדם העני בחמצן באמת אינו כחול אלא יותא נוטה לאדום סגלגל, אולם כלי דם הנושאים אותו יש להם גוון הנוטה לכחול, וזו הייתה כוונתי. בנוגע לפחמן הדו חמצני הערתך במקום, הפחמן הדו חמצני אכן מומס ברובו בדם, אולם ריכוזים גבוהים שלו מתחרים עם החמצן על ההמוגלובין וזו הייתה כוונתי.

  • השב

נשימה

הוגש ע"י אור ב־ש', 03.09.2011 , 02:18.

אנחנו נושמים ר-ק חמצן?? אם כן איך ישנה הבחנה בין פד\"ח שנמצא באוויר לבין חמצן בשאיפה?

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י עידו קמינסקי ב־ש', 03.09.2011 , 02:18.

שלום אור

אנחנו נושמים אוויר, אשר מהווה תערובת בעיקר של חנקן, חמצן ופחמן דו חמצני. מתוך האוויר הגוף שלנו מפיק את החמצן בו הוא משתמש לתהליך נשימה תאית למטרת הפקת אנרגיה בתהליך הזרחון החמצוני (oxidative phosphrylation). פחמן דו חמצני נוצר בגוף במהלך תהליכים תאיים שונים. הגוף שלנו אינו יודע כיצד להתמודד איתו (בניגוד לצמחים), על כן הוא מפנה אותו מהגוף דרך מחזור הדם אל הריאות והחוצה בנשיפה.

מקווה שעזרתי

ארז

  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)