Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

Shutterstock

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

קיצור תולדות האהבה

שתף

היא מעסיקה אותנו מהעריסה ועד הקבר, יכולה לרומם אותנו לפסגות של עונג ואושר או להפיל אותנו לתהומות העמוקים ביותר של צער וייאוש. הוקדשו לה טקסים, שירים, ספרים ומחזות בכל החברות. מה אנחנו באמת יודעים על אהבה?

כשמבקשים מאנשים לציין מה משמעות החיים עבורם, רבים ידברו על אהבה: אהבה לילדים, לבן או בת הזוג, להורים, לחיית המחמד, למשפחה ולחברים. מעניין שיש לנו מילה אחת בשפה שמתארת את כל מגוון הרגשות העצום הזה. אולי זה משום שמאחורי כל האהבות עומד מנגנון פעולה דומה בגופנו.
אהבה מתרחשת במוח (לא – לא בלב וגם לא מתחתיו), במקום שבן נוצרים גם כל הרגשות האחרים שלנו. אנחנו מכונת רגשות משוכללת, אלופים ביצור רגשות ובזיהוים אצל אחרים. היכולות האלו התפתחו אצלנו כי אנחנו תלויים מאוד זה בזה לעצם הישרדותנו. התפתחנו ליצורים סופר-חברתיים, וכשאנחנו לבד אנחנו נובלים.

כל הרגשות שלנו – אהבה, שנאה, עונג, כעס, פחד, קנאה, חמלה ועוד, נוצרים על ידי חומרים בשם הורמונים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו ומשנים אותה בתגובה לגירוי. איזו התנהגות יוצר רגש האהבה? בראש ובראשונה אהבה היא התנהגות של ויתור על האינטרס האנוכי למען יצור אחר – הקרבה וחיבור. ההורמון שיוצר את רגש אהבה הוא אוקסיטוצין, שמכונה גם "ההורמון החברתי". מקורותיו האבולוציוניים טמונים כבר בתולעים, שמהם הוא הגיע אלינו, בני האדם, דרך הדגים, הזוחלים והיונקים האחרים.


המבנה הכימי של אוקסיטוצין - הורמון האהבה| צילום: שאטרסטוק (ההעתקה אסורה)

יסודות האהבה
היכן רגש כזה של חיבור חיוני ביותר בין שני יצורים בטבע? בין אם לצאצא, כמובן – אהבת אם. אוקסיטוצין מופרש ברמה גבוהה במוח האם ובמוח התינוק בלידה והוא זה שגורם בין השאר להתכווצויות הרחם. לאחר מכן הוא מופרש בכל הנקה, מגע, ליטוף, חיבוק, מבט עמוק בעיניים, נשיקה ואפילה לשמע מילים טובות וחמות. הוא מעורר בנו תחושה של עונג והנאה, מוריד את לחץ הדם ואת המתח הנפשי ומעורר תהליכי זכרון שצורבים את הקשר בזיכרון ארוך הטווח.

אהבת אב – ההיקשרות של הזכר לצאצא ולאם ילדיו התפתחה מאוחר יותר באבולוציה והיא קיימת רק אצל המינים המונוגמיים (אלה ששומרים על בן זוג אחד כל החיים) המעטים יחסית בכדור הארץ – אלה שמקיימים קשר זוגי לצורך גידול הצאצא. מדובר בסך הכול בכשלושה אחוזים מהיונקים וברוב העופות.
רוב רובם של הזכרים והנקבות בטבע לא מתעניינים בזוגיות, אלא דווקא בהפצת הגנים ובגיוון. מונוגמיה לא באמת משתלמת מבחינת האבולוציה – יצורים שבוחרים בה שמים למעשה את כל הביצים בסל אחד. ברוב המינים הזכרים מתחרים זה בזה על הזכות להתרבות והחוק המכריע הוא "המותאם ביותר מנצח". הנקבות, מצדן, מתמחות בבחירת המותאם ביותר, כדי לא לבזבז אף ביצית יקרה.

מה שגרם להתפתחות הקשר הזוגי אצל היצורים המונוגמיים המעטים, וגם אצלנו, הוא הצאצא. הצאצא האנושי, למשל, נולד חסר אונים ומוגבל, מה שיוצר יתרון בהשקעה של שני ההורים בו. ניסויים נשעשו בנברנים מונוגמיים העלו שהמנגנון של אהבת אב ואהבה זוגית מבוסס על הוא קיומם של יותר קולטנים בגוף להורמונים ממשפחת האוקסיטוצין (וזופרסין) אצל זכרים מונוגמיים.

כשמתאהבים, אוקסיטוצין מופרש ופועל על המוח של בני הזוג ויוצר את החיבור בכל פעם שהם מביטים עמוק בעיניים, נוגעים, מתלטפים, מתנשקים, מקיימים שיחות נפש, מחמיאים זה לזה ועוד. בזמן יחסי מין מופרש עוד אוקסיטוצין וגם הוא גורם אצל יצורים מונוגמיים להתחזקות הקשר.

אבל יחסי הם מין זה סיפור מורכב יותר. המנגנון העתיק של יחסי המין מכיל עוד מרכיבים שיוצרים במוח שלנו התנגשות בין הדחף להפצה לבין הדחף להיקשר לפרטנר אחד. אפקט קולידג', שקיים אצל יונקים וגורם לריגוש ולמשיכה המינית לאותו בן או בת זוג לדעוך עם הזמן מקשה עלינו את החיים עוד יותר.
אז אהבה זוגית היא לא דבר פשוט. כיונקים עלינו לעבוד קשה כדי לייצר קשר ארוך-טווח כלפי אדם זר. לכן הכי חשוב שלא נפסיק להפריש אוקסיטוצין – כל עוד הוא שם אנחנו נשארים ביחד: עלינו לחבק, ללטף, לגעת, לנשק, להחמיא, להביע את חיבתנו זה לזו כל בוקר וכל ערב, להעלות זיכרונות משותפים, לקיים שיחות נפש, להביט זה לזה בעיניים, לחבק את הצאצאים, לשמוע מוזיקה ביחד, לצחוק, לצאת לרקוד ולייצר חוויות משותפות וזיכרונות טובים. במקביל על האוהבים להימנע ממשפחת הורמוני הסטרס (קורטיזול), שמופקים על ידי מריבות, כעס, השפלה, ביקורת, עוקצנות ועוד. וגם כשרבים חשוב להתפייס ולא לצרוב זיכרונות שליליים כלפי בן הזוג – לא להניח לכעס לשקוע כל הלילה.

האהבה עושה אותנו בריאים יותר, חכמים יותר, מאושרים יותר, חזקים יותר וחיים יותר. חג אהבה שמח!

ד"ר ליאת יקיר
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 3 comments
  • 03.08.15
אהבה, כימיה, משיכה

תגובות

יש מצב לעוד נתונים

הוגש ע"י אבי ב־ו', 11.03.2016 , 00:11.

תוכלו להשים עוד נתונים על מה גורמת האהבה, ומה זה עושה מבחינה מדעית, או איזה מקום שאפשר לקרוא על ז

  • השב
  • אשכול המלא

קיצור תולדות האהבה

הוגש ע"י ברוריה ב־ו', 14.08.2015 , 11:34.

תמיד תהיתי, איך באמת, לפי ההסבר הפיזיקלי הזה, יכולים שני אנשים להתכתב דרך אתר הכרות. (ללא תמונות) ו"להתאהב"- מבלי לראות אחד את השני, עד כדי שכאשר הם נפגשים- המראה החיצוני מטשטש עד כדי לא מפריע בכלל, אפילו לאנשים שידעו כל חייהם- שזה מה שהכי עושה להם את זה.

  • השב
  • אשכול המלא

התאהבות וירטואלית

הוגש ע"י Liat Yakir ב־א', 16.08.2015 , 11:55.

ברוריה, תודה על שאלתך,
אחד הגירויים שגורם להפרשת אוקסיטוצין במוחנו הוא שיחה משותפת המכילה אמפתיה, מחמאות, פרגון והעלאת זכרונות. בהינתן הגירויים האלו אפשר בקלות להתאהב באדם באופן וירטואלי בצורה עמוקה אפילו.

  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)