טבעונות, הרצאות טובות ומדע – חלק ב'

בכתבה הקודמת עסקנו בקבוצה אחת של טיעונים מהרצאתו של גארי יורופסקי – טיעוני "לא נועדנו לאכול מזון מן החי". באותה כתבה הראיתי מדוע הטיעונים הללו אינם רלוונטיים וגם אינם נכונים. בחלק הזה אתמקד בטיעונים שנועדו לעורר בקהל המאזינים דחייה כלפי בשר ולעורר בהם תחושה ש"בשר זה מגעיל", ובדרך עושה לא מעט הכללות ושגיאות גסות.

אקדים ואומר שנושא הגועל אינו אמור להיות חלק מהדיון המדעי. בהודו יש אנשים שנגעלים מאכילת פרות, יהודים נגעלים מאכילת חזיר, יש אנשים שנגעלים מצריכת חרקים למיניהם וכן הלאה. תחושת הגועל היא סובייקטיבית ואין לה דבר וחצי דבר עם הדיון בשאלה אם מותר וראוי לאכול בשר ומוצרים מהחי או לא. עם זאת, היות שיורופסקי עשה כמה שגיאות גסות מאוד בטיעוניו, אנסה בכל זאת להעמיד דברים על דיוקם.

ההרצאה הנצפית ביותר בישראל: http://www.adaptt.org/bio.html
שימו לב: ההרצאה כוללת תמונות קשות לצפייה בדקות 20:00-16:18 ו-1:04:14-1:00:43.

מתקן חליבה אוטומטי | A cow milking machine Photographed by myself at the Paris Agriculture Salon, 2004; Copyright © 2004 David Monniaux

אנחנו מה שאנחנו אוכלים?
יורופסקי אומר כי אם בעלי החיים אוכלים צמחים ואנחנו אוכלים את בעלי החיים, למה שלא נאכל ישירות את הצמחים? התשובה לכך פשוטה מאוד – תהליכי העיכול שלנו שונים מאלה של בעלי החיים הצמחוניים. הרביבורים רבים פיתחו במהלך האבולוציה את היכולת לפרק את התאית (צלולוז) המצויה בצמחים וכך להנגיש לעצמם את מקור האנרגיה הזה. כאשר טורפים את בעל החיים הזה, מקבלים את תוצרי הפירוק והשימוש בחומרים הללו. [ציטוט]

הטענה הזו משולה לטענה האומרת שאם כל הידע כבר מופיע בספרות המדעית באנגלית, למה לנו ללמד מדעים בבתי ספר? אפשר פשוט לשלוח את הילדים לקרוא את מאמרי המקור. אבל בפועל זה לא עובד ככה, היות שהילדים אינם מסוגלים להתמודד עם מאמרי המקור, משום שהמידע שקיים בהם אינו נגיש להם. באותו אופן, הרבה חומרים מזינים שקיימים בעשב ונגישים לפרה אינם נגישים לנו, משום שחסרה לנו היכולת להשתמש בהם בצורתם הגולמית.

דבר נוסף הוא שלא פעם בעלי חיים צמחוניים מסוגלים לייצר לעצמם ויטמינים שאינם קיימים בצמחים. דוגמה מעולה לכך היא ויטמין B12, שנוצר על ידי חיידקים במעיים של בעלי חיים. אמנם גם לבני האדם יש חיידקים כאלו, אך כמות הוויטמין שנוצרת כך במעיים שלנו ואיכות הספיגה שלו אינם יעילים, ואנו חייבים לקבל ויטמין B12 ממקור חיצוני – באמצעות תוספי מזון או מזון מן החי.

מוגלה בחלב?
יורופסקי מציין בהרצאה שלו את המרכיבים של הבשר: דם, בשר, עורקים, שרירים וגידים. הוא מנסה בבירור לעורר גועל על ידי תיאור אנטומי של הבשר, אך באותה מידה אפשר לומר שעגבניה היא שחלה, שחמצן הוא הפרשה גזית שפולטים צמחים ושהדשן המזין את הצמחים מגיע במקור מצואת פרות. אין כל קשר בין תפקוד האברים והרקמות אצל יצור חי לבין מה שמגיע בסופו של דבר לצלחת. [ציטוט]

יורופסקי מדגיש במיוחד את נושא המוגלה בחלב. חלב מכיל תאי דם לבנים – חלקם משולבים בו כחלק בלתי נפרד ממרכיביו (בדומה לחלב אם), וחלקם נוצר מפציעה (ולו קלה) בעטינים. כדי שאיכות החלב תוגדר מתאימה לצריכה נקבע רף מקסימלי של 400 אלף תאי דם לבנים למיליליטר. [ציטוט]

קוטרו של תא דם יחיד נע בין 6 ל-15 מיקרון (מיליונית המטר) ומבנהו הכדורי מאפשר לנו לחשב בקירוב את נפחו. לדוגמה, ניקח את הקוטר הממוצע (10 מיקרון) ונחשב את הנפח: תא בודד הוא 10^-16*5.24 מטר מעוקב, שהם 10^-10*5.24 מיליליטר. אם נכפיל ב-400 אלף תאים נקבל נפח כולל של 10^-4*2.1 מיליליטר.

בכוס חלב שלמה יש 200 מיליליטר, כך שאם ניקח את אותו רף עליון ונכפיל אותו בנפחה של כוס חלב (כ-200 מיליליטר) נקבל 10^-2*4.19 מיליליטר (42 מיליוניות הליטר). מדובר בפחות מטיפה אחת, וזו הכמות הקיצונית ביותר המותרת לשיווק של תאים סומטיים בכוס חלב. אם מתגלה כמות כזאת בחלב, הרפתן מקבל קנס כספי (עמוד 10 - ותודה לגולשת הערנית שהסבה את תשומת לבי לכך). ואם כבר מדברים על תאים סומטיים, גם חלקי בשר מכילים ריכוז גבוה של תאים סומטיים, אבל שם קוראים לזה דם. ושוב אנחנו חוזרים לעניין מרכיבי הבשר.

דבש וביצים
אחד הטיעונים החביבים עלי אצל יורופסקי מתייחס לדבש ולביצים. ובכן, הרשו לי להרגיע אתכם – ביצה איננה וסת של תרנגולת. [ציטוט]

וסת היא ההפרשה הדמית שנובעת מהתפרקות דופן הרחם במהלך המחזור החודשי. הווסת אצל בני אדם כוללת בין היתר ביצית אחת ויחידה (המקבילה האנושית לביצה), שקוטרה בערך 0.1 מ"מ. לא משהו מורגש. היות שלתרנגולת אין רחם, אין לה הפרשה דמית בעת הפרשת הביצית. כמו כן, הביצית של התרנגולת שונה מאוד מזו האנושית, משום שהיא הרבה יותר גדולה ומכילה חומרי הזנה עבור האפרוח הפוטנציאלי, שאינו ניזון ישירות מהאם דרך חבל הטבור כמו אצל היונקים. חומרי המזון האלה הם הדבר שאנחנו אוכלים. ולמען הסר ספק, הביצית איננה מופרית, כך שאנחנו גם לא הורגים אפרוח שטרם נולד, בהנחה שמדובר במשק ביצים מבוקר היטב.

לגבי הדבש, יורופסקי מעלה שני טיעונים לא נכונים – האחד הוא שדבורים מעלות גירה והשני הוא שדבש הוא קיא. בפועל, העלאת גירה מוגדרת כתהליך שבו בעל חיים צורך במהירות כמויות גדולות של מזון צמחי ולאחר מכן מעכל אותו בתהליך אטי הכולל מחזורים של לעיסה ובליעה מחדש. [ציטוט]

באשר להקאה, דבורים אוגרות את הצוף בקיבת הדבש שלהן, שם הוא עובר תהליכים אנזימטיים שהופכים אותו לדבש, ומפרישות אותו בכוורת לתאי הדבש. הקאה היא מצב שבו מזון מחלל הקיבה נפלט החוצה. הצוף כלל אינו נמצא בקיבה "הרגילה" שבה הדבורה מעכלת מזון, אלא בקיבה ייעודית לייצור דבש.

בכתבה זו דנתי בטיעונים של יורופסקי שנועדו לעורר גועל והראיתי כי הם שגויים ולא רלוונטיים. חשוב לי להדגיש כי הדיון בכתבה זו עוסק רק בנושא הגועל ולא בנושא המוסרי, שהוא נושא ראוי ביותר לדיון, אך לא במסגרת הזו.

לחלק השלישי

ציטוטים נבחרים: 
"אתם מודעים שאנשים אוכלים בעלי חיים לאחר שבעלי החיים כבר אכלו מהאדמה?" (31:45)

"האם משהו יודע מהי למעשה ביצה המגיעה מתרנגולת? ואל תגידו עובר או ולד מת – אפילו לא קרוב. היא לא מופרית, כך שהיא לא יכולה להיות אחד משניהם. תרנגולת מטילה היא נקבה, ביצה לא מופרית שעוברת דרך מערכת נקבית... היא חלק ממחזור הווסת. ביצה היא ווסת של תרנגולת!" (55:35)

"דבש מגיע ישירות מהקיבה של הדבורה. זהו תהליך של העלאת גירה, אתם יכולים לבדוק את זה עם כל חוקר טבע. אבל אף אחד לא רוצה לאכול קיא של דבורים בדגני הבוקר שלו – אנחנו רוצים דבש בדגנים שלנו." (56:16)

הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו הסרטון המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.

ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.