הנקה

תינוקות נולדים עם רפלקס יניקה שמאפשר להם לאכול כבר זמן קצר אחרי הלידה. האפשרות להזין צאצאים באמצעות חלב היא תכונה מיוחדת למשפחת היונקים, בדומה למאפיינים נוספים כמו שיער או פרווה על העור שעשויים להופיע רק בחלק מהמינים במשפחה הזו. מבחינה אבולוציונית, הקירבה שפעולת ההנקה מטפחת בין האם לצאצאיה היא רובד חשוב בהתפתחות ההתנהגות החברתית והמבנה החברתי של מינים השייכים למשפחת היונקים – אריות, נמרים, פילים, דולפינים, וכמובן בני האדם.

הנקה מתאפשרת בשל קיומן של בלוטות חלב – מבנים מורכבים שכוללים מערכת של צינורות הובלה, תאים מייצרי חלב ותמיכה מפעולתם של רקמות חיבור ושל שרירים  סמוכים. החלב נוצר בתאים מיוחדים שזה תפקידם ומועבר משם דרך צינוריות החלב לפתחים בפטמה שמהם התינוק יכול לינוק אותו.

בלוטות חלב קיימות בתקופה העוברית אצל יונקים זכרים ונקבות גם יחד, אבל אצל הזכרים הן מפסיקות להתפתח בשלב מוקדם מאוד. בנקבות, לעומת זאת, הבלוטות מתפתחות בהשפעת הורמונים בכמה שלבים: ראשית כאשר הנקבה נמצאת בשלב העוברי או קצת אחרי הלידה, ולאחר מכן במהלך ההתפתחות המינית שלה בגילאים מאוחרים יותר – מה שאצל בני האדם מכונה "גיל ההתבגרות".

בלוטות החלב גדלות אצל האם במהלך ההיריון בהשפעת הורמונים שמופרשים מהשחלות ומהשליה, ואף נוצר בהן חלב במידה מסוימת. עם זאת, הפרשת החלב מתאפשרת רק לאחר הלידה, על סמך איתותים הורמונליים. ביצירת החלב בבלוטות שולטים הורמונים שמופרשים בדפוסים מסוימים מבלוטת יותרת המוח. בין ההורמונים החשובים המשפיעים על התפקוד הזה נמצאים פרולקטין, הורמון הגדילה, טירוטרופין ועוד.

הבקרה ההורמונלית על ההנקה ממשיכה גם בזמן שהתינוק יונק. בתגובה ליניקה משתחררים ההורמונים פרולקטין ואוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח של האם. פרולקטין, כאמור, שולט על ייצור החלב בבלוטות, ואוקסיטוצין גורם להתכווצות תאי שריר בשד, שמזרימים את החלב בצינוריות לכיוון הפטמות.

בסרטון הבא תוכלו לצפות מה קורה בזמן הנקה וללמוד על התהליך:

הסרטון הופק בידי Nucleus Animations. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

רפלקס היניקה

במחקר שנערך על ידי ארגון יוניצ"ף נמצא שתינוקות פועלים בדפוס ייחודי לאחר הלידה ושמשך הזמן הדרוש להשלמתו יכול להשתנות בין תינוק לתינוק. הדפוס הזה מוביל להנקה הראשונה, בתנאי שלא מפריעים לאף אחד משלבי התהליך.

ככה זה קורה: כשהרך הנולד בא במגע עם העור של אמו, הוא קודם כל בוכה בכי ראשון אופייני. הלידה היא חוויה רבת עוצמה לא רק לאם אלא גם לתינוק, ולכן בשלב השני הוא נח מעט ונרגע ממה שעבר עליו. לאחר מכן הוא מתחיל להתעורר ולהניע את גופו בתנועות קטנות, ובהדרגה זוחל לכיוון החזה של אמו. מרגע שמצא את מקומו החדש הוא נח מעט ורק אז ניגש למלאכת היניקה, שלאחריה הוא שוקע בשינה. ההצלחה של התינוק לינוק בימיו הראשונים עשויה להשפיע על אופי ההנקה בהמשך.

תינוק יונק | צילום: קן המונד, ויקיפדיה

הרכב החלב
התינוק נולד כמובן בלי שיניים,  וגם כשהן כבר מתחילות להתפתח הן הרבה פחות יעילות בלעיסה מהשיניים של אדם בוגר. גם מערכת העיכול של התינוק עדיין אינה מותאמת לעיכול של מוצקים, ולכן הוא זקוק לתזונה נוזלית. חלב אם מספק את כל צרכיו התזונתיים – הוא מכיל שומן, סוכר, מים וחלבונים בהרכב המשתנה בהתאם לצרכיו של התינוק. נוסף על הרכיבים התזונתיים האלה, החלב מכיל ויטמינים ומינרלים, וגם נוגדנים שמסייעים לפעילות מערכת החיסון של התינוק, שעדיין אינה מפותחת דיה.

הנוזל שמיוצר בבלוטות החלב בימיו הראשונים של התינוק נקרא קולוסטרום, והוא שונה מהחלב שמיוצר בהמשך בכך שהוא מרוכז מאוד, שקוף-צהבהב ומכיל כמות גדולה מאוד של נוגדנים וחומרים אחרים התומכים בפעילות מערכת העיכול של התינוק. ימים ספורים אחרי הלידה הקולוסטרום משנה את הרכבו ובתוך שבועיים מהלידה האם כבר מפרישה חלב בצורתו הבשלה.

ההתאמה המופלאה בין הרכב החלב לבין גילו ומצבו של התינוק באה לידי ביטוי גם בהמשך: חלב שמיוצר בשעות הערב, למשל, יהיה שומני יותר מהחלב של הבוקר, כדי להכין את התינוק לשנת הלילה. בקיץ החלב יכיל אחוז גבוה יותר של מים. ייצור החלב נקבע לפי מנגנון של משוב חיובי, כך שכל עוד התינוק יונק, החלב ימשיך להיווצר, בכמות מתאימה לזו שהתינוק צורך. לכן, בתקופות בהן יש "קפיצת גדילה" לתינוק, תדירות ההנקה תגבר ועימה גם כמות החלב.

הסרטון והכתבה נועדו לתת אינפורמציה מדעית למטרות חינוכיות בלבד ואין לראות בהן המלצה לטיפול או לשיטה כלשהם. המידע שבאתר אינו תחליף לייעוץ רפואי ואין להשתמש במידע שבו כשיקול להעדפת טיפול זה או אחר.

דברת כהן
המחלקה למתמטיקה ושימושית ומדעי המחשב
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך במענה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.