Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

שאטרסטוק

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

בעלי חיים מתחפשים – פלאים תת מימיים

שתף

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל"טיימס סקוור" שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור. בסרטון תוכלו לראות איך משתמשים בעלי חיים בהתחפשות כאסטרטגיה להגנה מטורפים, להרתעה של זכרים אחרים בטריטוריה ולחיזור אחרי נקבות. הדוגמאות לכך בטבע רבות ומגוונות, והסרטון נוגע בנושא על קצה המזלג.

ההרצאה הוצגה על ידי דיויד גאלו, במסגרת פרוייקט TED talks. הסרטון תורגם בידי שלמה אדם

בסרטון ראינו איך בעלי חיים שונים משתמשים בהחלפת צבע ובשינוי צורה למטרות רבות, ובכלל זה לחיזור (שינוי צבע כדי למשוך נקבות), לאיום (שינוי לצבע תוקפני או יצירת אשלייה של גודל) או להסוואה. הדוגמאות לכך בעולם החי הן רבות ומגוונות.

בחלקו הראשון של הסרטון ראינו דגים שמקרינים דוגמאות פלורוסנטיות על גופם ומשתמשים בכך לחיזור, להרתעה או אפילו כדי למשוך טרף (כמו דג החכה). האור הפלורוסנטי יכול להיווצר בשתי דרכים: האחת היא תגובה כימית בין שני חומרים או יותר שגורמת ליצירת אור, בדומה למה שעושות הגחלילית או מקל התאורה (סטיקלייט). הדרך השנייה היא באמצעות חלבון, שכאשר מקרינים עליו אור באורך גל מסוים, האור מעורר אותו והוא פולט פלוורסנציה באורך גל אחר. דוגמה לזה היא החלבון GFP, שכאשר מעוררים אותו באור כחול (כמו זה השורר במים עמוקים) הוא פולט אור ירוק זרחני.

התמנון שהוצג בחלקו האחרון של הסרטון הוא רב-אומן של הסוואה. הוא מסוגל לחקות כמעט כל צבע וכל מרקם, ולא משנה אם הוא סטטי (סלע) או דינמי (משחקי אור וצל). הדיונון משנה את צבעו בדומה לזיקית באמצעות ביוכרומים – מעין פיגמנטים שמשנים את צבעם בעקבות תגובה כימית תאית. בתגובה הזו התמנון משנה את גודל התאים, דבר שמאפשר לו גם ליצור מגוון רחב של צבעים ותבניות מתחלפות.

תאי הצבע מחוברים למערכת העצבים, שמאפשרת שינוי צבע בתגובה לגירוי חזותי. מערכת הראייה של התמנונים מפותחת מאוד ומאפשר להם לזהות צבעים ועוצמות אור. כשמשלבים את זה עם מערכת עצבים מהירה שמכילה תאי עצב ארוכים ועבים שמוליכים את האות התאי במהירות גבוהה יותר מאשר אצל יונקים, מקבלים מכונת הסוואה יעילה במיוחד. למידע נוסף בנושא, צפו בסרטון כרומטופורים – צובעים דיונונים ותמנונים.

דוגמה שלישית ונפוצה מאוד בעולם החי לא הוצגה בסרטון – השימוש שעושים בעלי חיים בתבניות או בצבעים סטטיים על עורם שמאפשרים להם להסוות את עצמם בבית הגידול שלהם וכך להתגונן מטורפים. דוגמה לכך היא למשל הזברות, שלכאורה בולטות בשטח אך מנצלות את העובדה שטורפיהן עיוורי צבעים כדי להיטמע בין הצללים בזכות תבנית הפסים השחורים-לבנים על פרוותן.

דוגמא אחרת היא החרדונים, שהם לטאות בעלות צבע חום-אפור ומרקם מחוספס שמאפשרים להם להיטמע בהצלחה באזורים סלעיים. יש עוד דוגמאות רבות מספור לדפוסי הסוואה בטבע, אך העיקרון שמנחה את כולן זהה – לעזור לבעל החיים להיטמע כמה שיותר טוב בשטח, בשביל להגדיל את השרידות שלהם, כלומר להתחמק בשלום מטורפים או להתגנב אל הטרף.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 0 comments
  • 20.02.10
בעלי חיים, לומינסנציה, מערכת העצבים, צבעים, תכונות האור

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)