Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

ויקיפדיה

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

כוננות ספיגה: מה בולם את הפחמן הדו-חמצני

שתף

מחקר שופך אור חדש על ספיגת הפחמן הדו-חמצני על ידי היבשה והאוקיינוסים. החדשות הטובות – פחות גזי חממה באטמוספירה. והרעות? התהליך עלול לשנות באופן דרסטי את האקולוגיה באוקיינוסים

מחקר חדש של ד"ר ריצ'רד הוגטון ממכון המחקר "וודס הול" מראה שיחד עם העלייה בפליטת הפחמן הדו-חמצני גם יכולתו של כדור הארץ  לספוג אותו מהאטמוספירה עולה. כמחצית מהכמות שנפלטת נספגת במערכות אקולוגיות והחצי השני מגיע לאטמוספירה.

לדברי הוגטון, "אין ספק שהאדמה והימים סופגים אליהם בחמשת העשורים האחרונים כמחצית מכמות הפחמן הדו-חמצני שנפלטת בכל שנה לאטמוספירה. השאלה היא למה? לכאורה אפשר היה להניח שיכולת הספיגה של הגז יירדו בעקבות התחממות כדור הארץ, אך זה לא מה שקורה באמת. מאז שנות ה-60 כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספירה שילשה את עצמה, אך גם יכולת הספיגה של כדור הארץ עלתה.

"העובדה הזאת לא רק מפתיעה אלא גם נושאת עמה בשורות טובות. אלמלא העלייה ביכולות הספיגה , כמויות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היו גדלות כפליים, ולכן גם ההשלכות של התחממות כדור הארץ היו הרבה יותר חמורות. אבל אין לנו שום ערובה לכך שהמצב הזה יימשך לאורך זמן".

שינוי במחזור הפחמן
מאז 1956, כשמרכז מאונה לואה לחקר האטמוספירה החל לעקוב אחר רמות הפחמן הדו-חמצני  באוויר, נוספו עוד המון תחנות דומות למדידה ומעקב בכל רחבי העולם. המעקב הצמוד מאפשר לזהות שינויים בהתנהגות מחזור הפחמן בעולם. המחקר של הוגטון מציע דרך חדשה להעריך את טעויות המדידה וההשפעה שלהן על האקלים העולמי. המעקב השוטף אחרי יכולת הספיגה של הפחמן הדו-חמצני קריטית להבנת מחזור הפחמן בעולם וליכולת שלנו להתמודד עם השינויים שחלים בו.


מחזור הפחמן ביבשה ובאוקיינוסים | איור: ויקיפדיה

יש גם חדשות רעות, לגדילה ביכולת הספיגה של היבשה והאוקיינוסים יש מחיר. עלייה בריכוזי הפחמן באוקיינוסים גורמת שינויים ביולוגיים במים ומניעה תהליך של  "החמצת האוקיינוסים”. העלייה בריכוז הפחמן מגיעה על חשבון חומרים אחרים במים, כגון מינרלים של סידן שחיות ים רבות זקוקות להם כדי לבנות את הקונכיות שלהם. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של 30 אחוז בהחמצת המים באוקיינוס, ומדענים משערים שעד סוף המאה הנוכחית תחול עליה של 150 אחוז בריכוז הפחמן באוקיינוסים – מצב שהאוקיינוסים לא חוו יותר מ-20 מיליון שנים.

הסכנה ליצורי הקונכייה משליכה על כל מארג המזון והחי באוקיינוסים. חיות רבות שהתזונה שלהם מתבססת על חיות קונכייה יימצאו גם הן בסכנה. כמו כן מתעוררת הסכנה שאצות ישתלטו על הימים, כיוון שהן זקוקות לפחמן דו-חמצני לגידולן ועכשיו הוא נמצא בשפע.

כך שאמנם העובדה שיכולת הספיגה של האוקיינוסים גדלה צריכה לעודד אותנו, כי היא בולמת תהליכים שמסכנים אותנו, אבל גם לה יש מחיר. עם ההשלכות האקולוגיות והביולוגיות רחבות ההיקף של הספיגה המוגברת הזאת נצטרך כולנו להתמודד בקרוב.

למאמר המקורי

יעל גרופר
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 0 comments
  • 21.11.15
חדשות המדע

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)