Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

מה גורם לתגובות כימיות להתרחש?

שתף

ישנן תגובות כימיות (ריאקציות) רבות המתרחשות באופן ספונטני למשל התמוססות מלח במים. האמנם? האם באמת ההתמוססות היא ספונטנית? נסו להוסיף מלח למים מבלי לערבב כלל, המלח ישקע ולא יתמוסס. פעולת הערבוב נותנת לתגובה את האנרגיה שהיא צריכה על מנת להתרחש. כל תגובה דורשת אנרגיה מסויימת על מנת להתרחש. אנרגיה כזו נקראת אנרגית אקטיבציה (שפעול). הסרטון שלפנינו מסביר מהי אנרגית האקטיבציה. הסרטון מלווה בדיבוב באנגלית על כן הוספתי תרגום והסברים בהמשך העמוד.

סרטון זה הופק בידי פורטל edu2000

כאשר מכניסים לכלי מולקולות של חמצן ושל מתאן (גז בישול), המולקולות מתנגשות אך הן לא מתחברות עד שניצור ניצוץ או להבה. תגובה זו דורשת אנרגיה לשבור את הקשרים התוך מולקולרים בחמצן ובמתאן ובכך לאפשר להם להגיב בינהן וליצור תגובת בעירה הנותנת את התוצרים מים ופחמן דו חמצני. האנרגייה הזו נקראת אנרגיית אקטיבציה (שפעול).

ניתן לראות בגרף אנרגיה, שתחילה המולקולות אכן מתנגשות אך רמת האנרגיה נשארת קבועה והתגובה לא מתבצעת. כאשר נוסיף אש, רמת האנרגיה תעלה עד לנקודה בה הקשרים ישברו ותיווצרנה מולקולות חדשות (מים ופחמן דו חמצני). העלייה ברמת האנרגיה גורמת למולקולות לנוע יותר מהר מכאן שגם עוצמת ההתנגשות שלהן עול, עד לרמה שמאפשרת פירוק של קשרים ויצירה של קשרים חדשים, על כן הסיכוי ליצירת התגובה עולה משמעותית.

דוגמא נוספת היא התנגשות אקראית של מולקולות חמצן וחנקן באוויר. מולקולות אלו מתנגשות אקראית אך לא מגיבות. כאשר נוסיף למשוואה ברקים, רמת האנרגיה תעלה, והקשרים התוך מולקולרים יתפרקו ויווצרו קשרים חדשים ליצירת מולקולה חדשה (חד תחמוצת החנקן) על ידי ריאקציית התמרה כפולה.

אנרגיית אקטיבציה, למעשה מהווה מעין מחסום המונע מהתגובות להתרחש באופן ספונטני. הוספה של אנרגיה למשל על ידי חום, אש, חשמל או כח מכאני (ערבוב), יעזור לעבור את המחסום האנרגייתי ולאפשר לתגובה להתרחש.

דוגמא נוספת לזירוז תגובה היא בעזרת אנזים. האנזים מקרב בים שתי מולקולות ולמעשה כופה עליהן להגיב, מצב כזה מוריד את המחסום האנרגייתי ומאפשר לתגובה להתרחש יותר בקלות. דוגמא לכך היא האנזים ATP synthase אשר מקרב בין המולקולות ADP ופוספט ובכך מגדיל משמעותית את הסיכוי שלהן להגיב.


ארז גרטי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 0 comments
  • 18.11.12
אנזימים, אנרגיית אקטיבציה, תרמודינמיקה

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)