Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • נושא החודש
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • טור אורח
    • SpaceIL וחלל
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • חדשות המדע
    • יש מקום לספק
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

שאטרסטוק

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

הפזמון שאינו מרפה ו"תולעי האוזניים"

שתף

הם נכנסים לנו לאוזן, חוזרים על עצמם שוב ושוב ולא מוכנים להרפות. למה שירים מסוימים כל כך אוהבים להיתקע לנו בראש?

זה קורה כמעט לכולנו. באמצע שגרת היום, כאילו משום מקום, צץ קטע של שיר וחוזר על עצמו שוב ושוב ללא הפסקה. מהרגע הראשון ברור לכם שהשיר הארור נתקע לכם במוח לזמן בלתי מוגדר. קטעי השיר שנתקעים לנו בראש נקראים בארצות רבות תולעי אוזניים, לפעמים המנגינה הטורדנית תיעלם בתוך כמה דקות ולעתים התולעת תלווה אותנו למשך כל היום ואפילו תקשה עלינו להירדם בסופו.

השירים הדביקים, או בשמם המדעי "דימויי מוזיקה בלתי רצוניים", הם תופעה מסקרנת וייחודית. במתקפה של שיר כזה, קטע מוזיקה קצר נשלף באופן בלתי רצוני מהזיכרון וחוזר על עצמו שוב ושוב, לפעמים במשך שעות. אין לנו שום שליטה על התופעה הזאת – אנחנו לא בוחרים איזה שיר ייתקע לנו, לא מזמנים במודע את הזיכרון ואפילו לא יכולים לסלק אותו מראשנו.

חשבו עד כמה התופעה הזאת ייחודית. איפה עוד תמצאו דוגמאות לדברים שנשלפים מהזיכרון שלכם בלי שאתם מנסים להיזכר בהם ומסרבים להיעלם? מה אפשר ללמוד על המוח שלנו מחוסר השליטה ומהכניעה המוחלטת שלנו לנעימות הדביקות האלה? מה אפשר ללמוד מכך על ההתנהגות האנושית ועל היחס שלנו למוזיקה?

מדוע זה קורה?
בואו נכיר קצת יותר לעומק את תולעי האוזניים.

מחקר בולט שעסק בנושא הזה מצא של-98 אחוז מבני האדם נדבקו שירים בהזדמנות זו או אחרת. יותר מ-90 אחוז מאיתנו חווים התקפה מוזיקלית כזאת לפחות פעם בשבוע ובערך רבע מאיתנו חווים אותה כמה פעמים ביום. כמעט תמיד מדובר במנגינה קליטה שנתקעת בלולאה ומשתקעת במוחנו, לרוב במהלך ביצוע מטלות שלא דורשות ריכוז גבוה או שימוש רב בזיכרון פעיל.
 

תולעי אוזניים. TED-Ed

 

אחד ההסברים שניתנו לתופעה הזאת קשור לדרך שבה אנחנו קולטים מוזיקה ואוגרים אותה. כשאנחנו מקשיבים למוזיקה אנחנו משתמשים בזיכרון מתמשך – אנחנו לא זוכרים תווים בודדים אלא מכלול שלם של רגעי מוזיקה, שיוצרים ביחד זיכרון מוזיקלי. כלומר הקטע שחוזר על עצמו יכול להיחשב כזיכרון אחד שלם שאי אפשר לפרק לחלקים קטנים יותר.

אפשר לטעון שזה דומה לזיכרון גופני או תנועתי, שבו רצף של תנועות יוצר פעולה. חישבו על פעולות כמו קשירת שרוכים, או קוד שאתם זוכרים בתנועות האצבעות ולא במספרים. בדומה לשירים דביקים , גם כאן רצף הפעולות יכול להתרחש בצורה כמעט לא רצונית וקשה לנו להפריד בין הפעולות הנפרדות שיוצרות את הרצף הזה.

לצערנו אין למדע הסבר טוב, מקיף ומוסכם לתופעה הזאת. אבל אם תשאלו אותי – הסוד טמון במוזיקה עצמה.

קסם המוזיקה
מוזיקה מפעילה את מוחנו ומשפיעה עליו בצורה ייחודית ומדהימה. היא מעוררת רגשות עזים, מקפיצה זיכרונות חבויים ומחוללת שינויים גופניים. מוזיקה יכולה להשפיע באופן כמעט מיידי על מצב הרוח, היא אחד הדברים הראשונים שתינוקות מגיבים להם ואחד הדברים האחרונים שחולי שיטיון מגיבים אליו.

כשמנטרים בזמן אמת את הפעילות המוחית בכלים מתוחכמים כמו MRI, אפשר לראות שבזמן פתרון בעיות חשבוניות או קריאה "נדלקים" אזורים מסוימים במוח ומראים פעילות מוחית. לעומת זאת, כשמאזינים למוזיקה מופעלים ביחד אזורים רבים ושונים ונכנסים לפעילות בו-זמנית.
 

איך המוח שלכם מגיב למוזיקה. TED-Ed

הדרך שבה אנו קולטים מוזיקה ומגיבים אליה היא מופלאה. לאחרונה אף התגלה שכשהשמיעו מוזיקה לחולי אלצהיימר הם נזכרו בדברים שרגע קודם לכן עוד היו בתהומות הנשייה. יש מטפלים שמתארים את תגובת החולים למוזיקה כהדלקת פנס במערה חשוכה.

 

אם נבין את המוזיקה ואת הדרך שבה המוח מתמודד איתה נוכל אולי לרכוש תובנות מעמיקות על דרך פעולתו, ואולי נשכיל להשתמש בהן כדי להעצים את היכולות ההכרתיות שלנו או למנוע את דעיכתן אצל חולי אלצהיימר ומחלות שטיוניות אחרות.

בינתיים יש משהו מנחם בעובדה שבראש של כולנו נתקע מדי פעם שיר שמסרב ללכת משם. אולי "תולעת אוזניים" השתקעה בראש של הרצל כשעמד על המרפסת ההיא. אולי מנגינה התנגנה בראשו של אלברט איינשטיין כשפענח את תורת היחסות. בפעם הבאה ששיר נדבק לכם, זכרו שפענוח מקורו יוכל אולי לשפוך אור על כמה מהסודות הכמוסים של מוחנו.

איתן אוקסנברג
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 0 comments
  • 28.08.15
כימיה, מוזיקה, מוח

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)