Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • שאלו שאלה חדשה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

תמונה: 
שאל שאלה
כותרת הבלוק: 
שאל שאלה
תוכן הבלוק: 

יש לכם שאלה בענייני מדע?
לפני שאתם שואלים שאלה, בצעו חיפוש קצר.
למה שלא תשאלו את המומחים שלנו, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע!

תמונה: 
הפייסבוק שלנו
כותרת הבלוק: 
הפייסבוק שלנו
תוכן הבלוק: 
 

פייסבוק

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

כיצד יצרו בידוד לכבלים טרנסאטלנטיים בראשית המאה העשרים? סיגל

שתף

הכבלים הראשונים שהונחו מתחת למים היו עשויים נחושת ועטופים בגומי הודי (India rubber) ובד קנאביס טבול בזפת. גומי הודי הוא לטקס (latex) שמכיל פולימרים שמורכבים מתערובות של טרפנים, או איזופרנים. הלטקס נחלב מהעץ הוואה ברזילאית ( Hevea brasiliensis) או בשמו העממי עץ הגומי.


Hevea brasiliensis (תמונה מויקיפדיה).

בערך באותו זמן בו נעשו הצעדים הראשונים בשימוש בכבלים תת מימיים (1842), נמצא לטקס אחר בשם גוטה פרצ'ה (gutta-percha) מעץ אחר אשר נקרא Palaquium gutta. לאחר כמה נסיונות נמצא כי הגומי החדש עמיד יותר בפני פירוק על ידי אורגניזמים ימיים- תופעה שגרמה לכבלים הראשונים להפסיק לעבוד לאחר זמן קצר. הקווים הראשונים שהונחו בין בריטניה ואירופה בין 1852-1853 (פריז בצרפת והאג בהולנד) היו כבלי נחושת בודדים בציפוי גוטה-פרצ'ה ובד טבול בזפת.


Palaquium gutta (תמונה מויקיפדיה).

הכבל הטרנסאטלנטי הראשון הורכב משבעה חוטי נחושת שכוסו בשלוש שכבות של גוטה-פרצ'ה ונעטפו בבד מזופת. החוטים הושחלו בנדן חיצוני שהורכב מ 18 גדילים של חוטי ברזל שזורים. כל זה לא הספיק כדי למנוע את שבירת הכבל כבר ביום הראשון. לאחר כמה נסיונות חיבור, שבירה, נטישה, וחזרה הכבל הושלם בדיוק שנה לאחר מכן ב 5 לאוגוסט 1858. לאחר חודש הוא הפסיק לעבוד והתקשורת חגגה.

שבע שנים אחר כך, ואחרי הפקת לקחים מנסיונות מוצלחים בים התיכון ובים האדום, נעשה נסיון לחבר את היבשות בעזרת כבל חדש. הכבל הורכב משבעה חוטים מלופפים של נחושת טהורה במיוחד, מצופים בתערובת שנקראה תרכובת צ'טרטון (Chatterton’s compound), שהכילה 60 אחוז גוטה-פרצ'ה, 20% שרף אורנים קשיח (rosin), ו 20% זפת אורנים (pine tar). הכבל המבודד כוסה בבד קנאביס רווי בחומרים משמרים, שבתורו כוסה על ידי צמר מנילה – משומר כמובן. התכנון החדיש החזיק מעמד ואף הגדיל את קצב שליחת ההודעה מ 0.1 מילה בדקה (ההודעה הראשונה שנשלחה ב- 1858 לקחה כ-17 שעות!) ל-8 מילים בדקה.

מאת:אוני צברי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

  • This article has 2 comments
  • 26.12.10
בידוד, דגים, פולימרים, צמחים

תגובות

ידע כללי-מתכות ותרכובות מתכת במבחן הזמן

הוגש ע"י משה ב־ו', 14.10.2011 , 19:22.

ידוע לי שזהב יכול לשרוד לנצח,פלסטיק עד 500 שנה,זכוכית עד מיליון שנה וגרניט עד 10 אלף שנה ויותר,אך מה בקשר לכסף טהור,פלטינה טהורה
וברונזה? כמה הם יכולים לשרוד ללא תחזוקה או טיפול לפני שיתפוררו לחלוטין? וכיצד יודעים עובדות אילו? אני יודע שלאורניום לוקח עד 48 אלף
שנה להתפרק לחלוטין,דרך אגב...ראית את העולם אחרי האנושות? הסדרה בערוץ ההיסטוריה? היא מעניינת מאוד! אשמח לקבל תשובה.

  • השב
  • אשכול המלא

תגובה

הוגש ע"י אוני צברי. ב־ו', 14.10.2011 , 19:22.

שאלתך קצת מבולבלת אז אני אנסה לעשות סדר.
קצב הפירוק של חומרים תלוי מאוד בסביבה לה הם חשופים. הזכרת מגוון רחב של חומרים שניתן לסווג אותם לקבוצות שונות:
1. זהב, כסף, ופלטינה הם יסודות יציבים או מתכות אצילות. מקורם של כל היסודות הכבדים יותר מברזל הוא בהיתוך גרעינים קלים יותר על ידי אנרגיות שקיימות רק בסופר-נובות. הם קיימים מיליארדי שנים וימשיכו להתקיים כאבק אטומי בחלל הרבה אחרי שמערכת השמש תיעלם. הנטייה של מתכות אצילות להגיב עם הסביבה היא קטנה מאוד, והם אינם נוטים להתחמצן. עם זאת, ניתן להמיס חלק מהמתכות בתערובת חומצות חזקה.
2.אורניום הוא יסוד שאכן יכול להתפרק, מכיוון שהגרעין שלו גדול ולא יציב. בהתפרקות אורניום נפלט גרעין הליום (שני פרוטונים ושני ניוטרונים), והוא הופך ליסוד אחר (תלוי באיזה איזוטופ של אורניום מדובר). בכל מקרה, כל ההתפרקויות מגיעות לאחד מהאיזוטופים של עופרת, היסוד היציב הכבד ביותר, ושם נפסקת השרשרת. ניתן למדוד זמן מחצית חיים של חומר רדיואקטיבי על ידי מנגנון שסופר פליטה (מונה גייגר, נייר צילום, או מסך פלואורוצנטי) ביחד עם הנתון של הכמות המדויקת של החומר ניתן לבנות גרף לכל חומר ולחשב את זמן מחצית החיים, שבמקרה של אורניום 238 (הכי יציב) הוא 4.468 מיליארד שנים, ובמקרה של אורניום 234 (הכי פחות יציב) הוא 250,000 שנים.
3.ברונזה היא סגסוגת של נחושת ובדיל, ולעיתים יסודות נוספים כגון אלומיניום או מנגן. מכיוון שניתן לערבב כמה יסודות ביחסים משתנים, ניתן לעצב נחושת על פי הדרישות הספציפיות של המוצר (מוליך חשמל, קל לעיצוב, עמיד, וכו'). כמו היסודות שנזכרו לעיל גם היסודות הללו לא יתפרקו בעתיד הנראה לעין, וקצב החמצון של הנחושת יהיה תלוי בתנאי הסביבה ובהרכבה המדויק.
4.גרניט הוא סלע יסוד פלוטוני (סלע תהום) – סלע שנוצר מהתקררות של לבה בתא מגמה במעטפת כדור הארץ, והוא מורכב ממספר מינרלים כגון קוורץ, ביוטיט, מוסקוביט, אורתוקלז, ופלגיוקלז שמאורגנים בגבישים גדולים יחסית בשל ההתקררות האיטית של הסלע בבטן האדמה. הסלע אינו מתפרק ספונטנית, אלא דרך בלייה מכאנית שמתווכת על ידי צמחים ומים. בלייה של גרניט בהרי אתיופיה היא האחראית לכל החול (קוורץ) בחופי הארץ על ידי הסעתו דרך הנילוס אל הים התיכון (תהליך שהואט כשבנו את סכר אסואן). הבלייה יכולה לקחת מיליוני שנים או הרבה פחות – תלוי בכמות המים ותנאי השטח. כמובן שזה ממש תלוי בכמה גרניט אתה רוצה לפרק.
5.פלסטיק מורכב ממגוון מולקולות אורגניות שיכולות להתפרק בקלות לפחמן דו חמצני ומים, אם רק תשרוף אותם. בטבע, ייתכן שבסביבות מסוימות פלסטיק יחזיק מאות שנים, ובתנאים אחרים (קרינת UV גבוהה), יתפרק החומר לחלקיקים מספיק קטנים על מנת שיהיה מנוצל על ידי פטריות או חיידקים כמקור פחמן.
6.לצערי אין לי את ערוץ ההיסטוריה, ואני חש פספוס.

אוני צברי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)