האם שימור חמוצים תוצרת בית בכלי פלסטיק רעילה בהשוואה לכלי זכוכית? יהודה

רעילה, במובן של גרימת נזק לגוף, מחלה או מוות בטווח קצר – לא.

הסימול הבינלאומי לרעל

גם המונח 'פלסטיק' רחב מדי. פלסטיק מתיחס למאות חומרים שונים, כאשר הכוונה למולקולות-ענק (הבנויות לרוב מיחידה קצרה החוזרת על עצמה במבנה שוב ושוב, כמו שרשרת), סינטטיות, מעשי ידי אדם. הפלסטיק בשימוש האדם כבר למעלה ממאה שנה, כאשר בצורה אינטנסיבית הפלסטיק משמש את האדם כבר 60 שנה (ישנם אפילו היסטוריונים שהציעו להגדיר את העידן הנוכחי כתקופת הפלסטיק, בדומה לתקופת האבן, תקופת הברונזה וגו' ששימשו לתיאור תקופות היסטוריות בימי האנושות ע"פ החומר שהיה בשימוש נפוץ באותה תקופה).

מוצרים שונים מפלסטיק (כל התמונות בתשובה זו באדיבות ויקיפדיה)

הפלסטיקים שבאים במגע עם מזון (למשל בקבוקי פלסטיק, כוסות שתייה, צינצנות פלסטיק) מפוקחים על ידי משרד הבריאות – בארץ, ועל ידי אירגוני הבריאות בעולם. עד כה, רק עבור חומר פלסטי אחד, 'פוליקרבונט', פורסמה אזהרת שימוש על ידי משרד הבריאות (קישור בתחתית התשובה), וזאת בגלל שאחרי שימוש ממושך (של מספר חודשים), ובייחוד בעקבות שריטות, טמפרטורות גבוהות, או דרגת חומציות לא-נייטראלית (כמו שיש בחמוצים!) עלול להתפרק חזרה לחומרים המרכיבים אותו. המבנה הכימי של היחידה החוזרת בפוליקרבונט הוא כדלהלן, כאשר n מציין שהיחידה חוזרת על עצמה מספר רב מאוד של פעמים בחומר:

ופירוק שלו (הפירוק שלו מתבצע בתגובה הנקראת הידרוליזה, כלומר פירוק (ליזה) על ידי מים (הידרו), במילים אחרות מים הם החומר המפרק את הפלסטיק הזה, חומר חומצי מאיץ את התגובה) משחרר את החומר ביספנול-A, בעל המבנה הבא:

(ניתן לזהות בקלות את מבנה הביספנול-A בתוך מבנה הפוליקרבונט שלמעלה)

ומה הבעיה עם ביספנול-A? מסתבר שהוא משפיע על מערכת ההורמונים ביונקים, וספציפית על מערכת הרביה, כמו-כן ישנם עדויות שהחומר גם פוגע במערכת העצבים, וחשוד גם כחומר מסרטן (בקיצור, לא חומר כל-כך סימפטי...). למעשה החומר ידוע עוד משנות ה-30 של המאה הקודמת כחומר 'אסטרוגני', כלומר חומר שכאשר ניתן לגוף, הגוף מגיב אליו בתגובות הדומות לתגובות להורמון הנשי אסטרוגן, ומכאן שעיקר הסיכון בחומר הוא לתינוקות וילדים שהורמונים משפיעים מאוד על גדילתם והתפתחות גופם.
לגבי פלסטיקים אחרים שבשימוש בתעשיית המזון – אין אזהרת שימוש של משרד הבריאות, למרות שלאחרונה עלה חשש שהפלסטיק ממנו עשוי קלקר עשוי להיות מסוכן במגע ישיר עם מזון (אבל כאמור, זהו עדיין רק חשש, והחומר עדיין מוגדר כבטוח לשימוש במזון, ראו קישור לשאלה בנושא בסוף תשובה זו).
ואיך תדע לזהות האם צינצנת הפלסטיק עשוייה להכיל פוליקרבונט או ביספנול-A? ראשית פוליקרבונט הוא פלסטיק מאוד קשיח, כמעט לא גמיש, ונשבר כאשר לוחצים עליו (כמו בקבוק להזנת תינוקות), כמו-כן, חלק גדול מהפלסטיקים מסומנים, צריך לחפש טוב טוב, ולרוב מוטבע מספר או אותיות באנגלית. האותיות PC- מסמלות פוליקרבונט. כמו כן המספר 7 בתוך משולש:

מעידים כי הפלסטיק עלול להיות פוליקרבונט (הספרה 7 מסמלת מספר פלסטיקים רב). גם הפלסטיק פי-וי-סי (סימול 3 בתוך משולש, או האותיות PVC)

עלול להכיל ביספנול-A חופשי – שמשמש הפעם לשמור על הפי-וי-סי רך וגמיש.
לסיכום – התשובה לשאלתך: התשובה היא שכיום ידוע על פלסטיק אחד שעלול להתפרק לחומר שמזיק לבריאות כאשר שמים בו חמוצים, ופלסטיק נוסף שעלול להכיל את אותו חומר מזיק. השאר (עד כמה שידוע היום) לא מסוכנים. בנוסף לתשובה הזו הייתי מוסיף שמניסיון אישי אני יכול להעיד שלפעמים שימוש בפלסטיק יכול להשפיע לרעה על הטעם. חוש הטעם והריח האנושים חדים מספיק להרגיש כמות קטנה ביותר של כימיקלים, ולפעמים הרגשתי שלחמוצים ששומרו בתוך כלי פלסטיק יש טעם או ריח לוואי, שדומה לריח של הפלסטיק. בקיצור – אם אתה לא רוצה לקחת סיכונים (ו/או טעמי לוואי) אכן עדיף שתשתמש בזכוכית.

- לדף שאלות ותשובות שפרסם משרד הבריאות בנושא בקבוקי תינוקות וביספנול-A: לחצו כאן

מאת:ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.