Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • שאלו שאלה חדשה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

תמונה: 
שאל שאלה
כותרת הבלוק: 
שאל שאלה
תוכן הבלוק: 

יש לכם שאלה בענייני מדע?
לפני שאתם שואלים שאלה, בצעו חיפוש קצר.
למה שלא תשאלו את המומחים שלנו, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע!
                 
חזרה לשאלות בנושא כימיה

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

מדוע למים בבקבוק קפוא יש טעם מלוח? חמי

שתף

נוסח השאלה המלא: שמכניסים מים בבקבוק למקפיא ולאחר מכן שותים יש טעם מלוח מעט למים. מדוע הדבר קורה והאם הקרח הנמס הוא הגורם המשפיע ?

למעשה נתקלת בתופעה מעניינת מאוד בשם "דחיית תמלחות" או בלועזית "Brine rejection". בתוך מי-שתיה (או מים מינרלים לשם דיון) ישנם מינרלים רבים ובכללם גם מלח בישול. אמנם, המלח איננו בריכוזים הגבוהים של מי-ים, אך עדיין יש ממנו די והותר על מנת שתופעת דחיית התמלחות תורגש.

היכולת של מים נוזליים להמיס מינרלים גדולה לעין ערוך מהיכולת ההמסה של מים מוצקים (קרח). בתהליך דחיית התמלחות, מים, אשר עוברים ממצב נוזלי למצב מוצק מתחילים להפריש החוצה את המינרלים. ככל שתהליך ההקפאה איטי יותר, כך כמות המינרלים הנדחים תהיה גבוהה יותר. מים נוזליים שהוכנסו למקפיא, יקפאו לאט יותר ממים אשר הוקפאו באמצעות חנקן נוזלי, והראשונים יפרשו יותר מלחים מהאחרונים. זה למעשה מה שקרה עם הבקבוק המוקפא – המלח המועט שיש במים מתוקים התרכז באיזור מאוד מצומצם של פיית הבקבוק וריכוז זה כבר מורגש בבלוטות הטעם האנושיות.


דובי קוטב בקוטב הצפוני (תמונה באדיבות ויקיפדיה)

המנגנון הכימי-פיזיקלי שבו דחיית תמלחות עובד איננו ברור (או נחקר, למען האמת) דיו. מסימולציות מחשב שנעשו בנושא, מים אינם הופכים לקרח בו זמנית אלא בצורה שכבתית. בתהליך הקפיאה, שכבה אחר שכבה של אטומי מים מסתדרים בצורת קרח ובו זמנית דוחים את יוני הכלור והנתרן (המרכיבים יחדיו את מלח הבישול) אל השכבות הנוזליות הנותרות. כאשר כל השכבות הפכו לקרח, ליונים יש שני "ברירות" – יציאה החוצה מהקרח או יצירת ליבת מלח מרוכזת בתוך הקרח.

תכונה זו של המלחים איננה מוגבלת לבקבוקי שתיה בלבד ויש לה השלכות סביבתיות נרחבות. דחיית תמלחות בסקאלה אדירה מתרחשת עם המעבר מקיץ לחורף בקוטב הצפוני. הקרח החדש שנוצר, מפריש מלחים החוצה והופך את המים מסביבו להרבה יותר מלוחים. המים המלוחים, בתורם משפיעים על מגוון אספקטים סביבתיים – מצורת הזרמים בים ועד להרכב אולוסיית הפלנקטון והאורגניזמים.  

מאת: שלומי דגן
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

  • This article has 7 comments
  • 27.06.10
חוש הטעם, יונים, מלחים, קטבי כדור הארץ, קפיאה, תכונות המים

תגובות

מבנה החלקיקי

הוגש ע"י סאם ב־א', 30.12.2012 , 07:48.

מדוע יש שכבות בכוס?

  • השב
  • אשכול המלא

מה???

הוגש ע"י אבי סאייג ב־ב', 31.12.2012 , 12:56.
  • השב

פירגון

הוגש ע"י נתן הסקרן ב־ג', 06.11.2012 , 23:45.

אשרך צדיק

  • השב
  • אשכול המלא

שקיפות הקרח

הוגש ע"י דותן ב־ו', 14.10.2011 , 14:01.

האם זאת הסיבה שהקרח במקפיא הוא בעל שקיפות משתנה בהתאם לעומק בו המים נמצאים?

דבר אחר-
רשמת: "כאשר כל השכבות הפכו לקרח, ליונים יש שני "ברירות" – יציאה החוצה מהקרח או יצירת ליבת מלח מרוכזת בתוך הקרח". האם התכוונת שהמלחים מתרכזים בשכבה החיצונית או חודרים למרכז הגוש? השימוש ב"ליבה" מבלבל.

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י שלומי דגן. ב־ו', 14.10.2011 , 14:01.

1. יוני המלח מופרדים זה מזה ויצרים סביבם כעין מעטפת מים (תהליך הידרציה או מיום), וככאלה אינם משפיעים על השקיפות. שקיפות לרוב מושפעת מחלקיקים כבדים - אבק, חיידקים וכו'

2. גם וגם. חלק מהמלח יצא החוצה וחלק יתרכז בתוך הקרח עצמו. כאמור, זוהי פונקציה של איטיות תהליך הקפיאה (איטי יותר - מרוכז יותר).
הבה נקח דוגמא מופשטת שתסביר את העניין יותר טוב: תאר לך שיש לנו יריעת מים נוזלית דו-מימדית בגודל מטר על מטר. נניח שיש לנו ביריעה זו 100 שכבות מים רוחביות של 1 ס"מ כ"א. עשכיו נמספר את השכבות מ-1 התחתונה ועד 100 העליונה. ביריעה זו נמצאים גם מאות יונים שונים בכל אחת מהשכבות.
עכשיו נקפיא את שכבה 25 ואת שכבה 75 ונניח 2 הנחות נוספות - היונים בשכבות הקפואות נדחים לנוזליות וכל דקה כל שכבה קפואה "מדביקה" את השכבות שלידה (אחרי דקה, גם שכבות 24 ו-26 יקפאו. דקה אחר כך, שכבות 23 ו-27 יקפאו וכך הלאה).
עכשיו תתחיל להריץ את השעון, מה תקבל? יונים שנדחים החוצה היריעה, לאחר ששכבות 1 ו-100 קופאות. בנוסף, ישנם יונים שנכלאו באמצע היריעה הקפואה ועכשיו מהווים כעין "ליבת" מלח מרוכזת.

  • השב

יוני מלח לא יוצרים קשרי מימן

הוגש ע"י סטודנט ב־ו', 14.10.2011 , 14:01.

קשרי מימן יוצרים היסודות N,O,F, ומימן כמובן.

  • השב

תקלה שלי. תוקן. תודה.

הוגש ע"י שלומי דגן. ב־ו', 14.10.2011 , 14:02.
  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)