מַהוּ סַבּוֹן וְאֵיךְ הוּא פּוֹעֵל

אַנחנוּ משתמשים בְּסבּוֹן בּכל מינֵי הִזדמנוּיוֹת: כּאשר אנחנוּ שוֹטפים ידיים לִפני האוֹכל אוֹ בִּיציאה מֵהשירוּתים, כּאשר אנחנוּ מתקלחים, כּאשר אנחנוּ שוֹטפים כּלים אוֹ אֶת הבַּית, וּבְאוֹפֶן כְּללי כּשאנחנוּ רוֹצים לְנקוֹת. סבּוֹן מֵסיר כּתמים שהמַים לְבַדם אינם מְסירים. בַּסבּוֹן יש משהוּ שמצליחַ לפָרֵק אוֹ להָמֵס אֶת הלכלוּך כּך שזֶרם מים שוֹטף אוֹתוֹ בְּקַלוּת.

מִמָה מוּרְכָּב הַלִכְלוּךְ?
כּדי להבין איך פּוֹעל הסבּוֹן, עלֵינוּ להבין תְחילה מִמָה מוּרכּב הלכלוּך. יש כּל מינֵי סוּגים של לכלוּך, אבָל הסוּגים הקשים בְּיוֹתר לַהֲסרה הם הסוּגים השַמנוּנִיִים. לכלוּכים כָּאלה נדבּקים לאצבּעות שלנו וגוֹרמים לִתחוּשה שַמנוּנית שאי אֶפשר להיפָּטר ממנה גם אִם שוֹטפים הֵיטב בְּמים. הסיבּה לכך היא שהחוֹמרים השַמנוּניים אינם מְסיסים בּמים: המים מַחליקים עליהם ולא מצליחים לַחֲדוֹר לתוֹכם וּלפָרק אוֹתם. הדרך היחידה לפָרק חוֹמרים שַמנוּניים היא לערבֵּב אוֹתם בְּחוֹמר שַמנוּני אחֵר. אבָל הבְּעָיה עוֹמדת בְּעֵינָהּ (אינה מִשתַנה), משוּם שגם כּאשר הלכלוּך מוּמס וּמפוֹרק הוּא דוֹחה אֶת המים ולא נשטף.

מָה הַפִּתְרוֹן?
הפּתְרוֹן הוּא להשתמש בְּחוֹמר מְתַוֵוך, שיֵש בּוֹ רְכיב שַמנוּני אשר מֵמֵס אֶת הלכלוּך מִצד אחד, וּּרְכיב מָסיס בְּמים אשר מאַפשֵר לַמים לשטוֹף אוֹתוֹ, מצד שני. ואכן, יש חוֹמרים כּאלה, והם נקראים 'דֶטֶרְגֶנְטִים'. חֶלקם השַמנוּני של הדֶטֶרְגֶנְטים פּוֹנֶה אֶל הלכלוּך וּמאַפשר לוֹ להִתנתק מֵהידיים שלנוּ, וחֶלקוֹ המָסיס בּמים פּוֹנה אֶל המים וּמאַפשר להם לַעֲטוֹף אֶת גוּש הלכלוּך ולשטוֹף אוֹתוֹ.

יש כּל מינֵי דֶטרגֶנְטים — מִסַבּוֹנים עדינים וְעַד חוֹמרים חזקים לַהֲמסת שוּמנים — והם נִבדָלים זה מִזה בְּעוֹצמת הניקוּי שלהם. שתַיים מִתכוּנותיו של הדֶטרגֶנְט קוֹבעוֹת אֶת עוֹצמת הניקוּי שלו: מידת המְסיסוּת של החֵלק המָסיס בּמים וגוֹדֶל החֵלק השוּמני. כּאשר החֵלק השוּמני גדוֹל, השוּמן מתפָּרק בְּיֶתר קלוּת ועוֹצמת הדֶטרגֶנְט גְדֵלה.

מַהוּ קֶצֶף, וּמַדוּעַ הוּא נוֹצָר?
כּשמְעַרבְּבים תמיסת סבּוֹן נוֹצר קֶצף. הקצף הוּא בּוּעוֹת אוִויר שנוֹצָרוֹת מִנִיעוּר התְמיסה וּמִמוֹלֶקוּלוֹת (פְּרוּדוֹת) של הסבּוׂן הַמַקיפות אֶת הבּוּעוֹת וּמיַיצבוֹת אוֹתן. הפּרוּדות נמשכות אל בּועות האוויר כּיוָון שהחֵלק שאינוֹ מָסיס בַּסבּון מחפּשֹ כּל הזמן סביבה אַחרת להיצמד אליהָ. וּלעומת זאת, החֵלק שמָסיס בּמים שוֹאף תמיד להישאר בּמים, וּכשהוא נמשך אֲליהם הוא גורר איתו את הלכלוך.

אֵיךְ הַסַבּוֹן מֵגֵן עָלֵינוּ מִחַיְידַקִים?
כְּשֵם שהסבּוֹן מֵמֵס שוּמן בְּלכלוּך, הוּא ממֵס גם מִבנִים שוּמניים אחרים. קְרוּם התא הוּא מִבנֶה שוּמני המַקִיף כּל תא חי. דֶטרגֶנְט בְּריכּוּז מתאים גוֹרם לַהֲמָסַת קְרוּם התא של החַיידקים, או לְפחוֹת לניתוּקוֹ מֵהעוֹר שלנוּ, וּבְכך מַפחית אֶת כּמוּת החיידקים על עוֹרֵנוּ.

האִם הסבּוֹן יכוֹל לִפגוֹעַ גם בַּתאים שלנוּ? תלוי בְּעוֹצְמת הדֶטֶרְגֶנְט. אִם הסבּון עדין דַיוֹ, העוֹר מוּגן בִּזְכות שִכבת התאים המֵתים המקיפים אותו: כּאשר אנחנוּ רוֹחֲצים ידיים בְּסבּוֹן התאים המֵתים מופרדים מִגופנו, והעוֹר שלנוּ כּמעט לא נפגע. לעוּמת זאת, אִם עוֹרֵנוּ נֶחשׂף לדֶטֶרְגֶנְט חזק מִדַי, הדטרגנט מסוּגל להמֵס גם אֶת קְרוּמֵי התאים שלנוּ, ולכן כּאשר משתמשים בּחוֹמרי ניקוּי חזקים, כּמוֹ מְסירֵי שוּמנים, צריך לִלבּוֹש כּפפוֹת.

המאמר התפרסם בגיליון מספר 179 של העיתון עיניים

ד"ר ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.