יש לכם שאלה בענייני מדע?
לפני שאתם שואלים שאלה, בצעו חיפוש קצר.
למה לא תשאלו את המומחים שלנו, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע!
השאלה המקורית: שמן עץ התה ידוע בתכונתו האנטי-פטרייתית. אך איך למעשה הוא פוגע בתאים חיים וגורם להם נזק?
מאז ומעולם נהגו הילידים האוסטרלים להשתמש בשמן עץ התה כתרופה לשיעול ולהצטננות. בנוסף שימש אותם השמן לריפוי פצעים ובעיות עור. עם הזמן התרחב השימוש בשמן, שמופק מעליו של צמח "עץ התה" שגדל באוסטרליה (להבדיל מצמח התה שגדל בעיקר במזרח אסיה), וכיום משתמשים בו נגד זיהומים נגיפיים כגון הרפס, לטיפול בכינים, להעלמת אקנה (פצעי בגרות) ולמלחמה בחיידקים ופטריות, כולל פטרת ציפורניים.
בשל טווח הפעולה הרחב המיוחס לשמן עץ התה, ופונטציאל הפעולה האנטימיקרוביאלי שלו, הוא זכה לתשומת ליבה של הקהילה המדעית, ומחקרים ניסו לעלות על מנגנון הפעולה שמאפשר לו לעכב את הגידול של חיידקים ופטריות.
עץ התה, גדל באוסטרליה | צילום: Djambalawa, ויקיפדיה
המחקרים האלה התבססו על ניסויים שבהם גידלו זנים מסוימים של חיידקים ושל פטריות בנוכחות ריכוזים שונים של שמן עץ התה והשוו אותם לחיידקים ופטריות מאותו מין שגדלו בלי השמן. בשלב הראשון השוו החוקרים את קצב הגידול עצמו והראו שנוכחותו של שמן עץ התה אכן יכולה לעכב גידול של חיידקים ופטריות. חיידקים ופטריות שגדלים לאט יותר מזיקים פחות לגוף המאכסן (כלומר לגוף שלנו) כיוון שלוקח להם יותר זמן להתבסס ובינתיים מערכת החיסון יכולה להתגבר עליהם בכוחות עצמה.
לאחר מכן ביצעו חוקרים אחרים ניסויים שבהם ניסו לבחון את המנגנון שבאמצעותו שמן עץ התה מעכב את גידול המזיקים. בניסויים הללו הם בחנו פרמטרים שקשורים בחדירות של קרום התא (הממברנה).
כל תא חי מוקף בקרום בררני, כלומר ממברנה שלא מאפשרת לחומרים לצאת מהתא ולהיכנס אליו באופן חופשי. כאשר היכולת של הממברנה לווסת את ריכוז החומרים בתא נפגעת, גם יכולתו של התא לתפקד נפגעת בהתאם, כיוון שתהליכים רבים וחיוניים בו מבוססים על היכולת של התא לשמור על סביבה כימית שונה מהסביבה החיצונית.
החוקרים אכן מצאו ששמן עץ התה פוגע בחדירות הממברנה של כמה זנים של חיידקים ופטריות ולכן לא מאפשר להם לשמור על הסביבה התאית האופטימלית הדרושה להן כדי לבצע תהליכים בתא שחיוניים לגדילתם.
ממברנת התא | תרשים: ויליאם קרוצ'וט, NIST
שמן עץ התה, לפיכך, מפר את האיזון הכימי הדרוש לצורך התרבות החיידקים והפטריות, בכך שהוא מאפשר לחומרים לעבור את קרום התא ביתר קלות ולכן גורם לחומרים חיוניים לזלוג החוצה ולחומרים פוגעניים לחדור פנימה, תוך שהוא פוגע בדלת הכניסה הראשית לתא – הלוא היא דופן התא.
בומרנג – בחזרה אליך
כשדופן התא פועלת באופן תקין, באיזה אופן חומרים יכולים להיכנס לתא או לצאת ממנו?
רות חייט
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
האם שמנים אתריים כגון שמן עץ התה פוגעים גם בחיידקים הנחשבים ידידותיים ומועילים לגוף, בדומה לאנטיביוטיקה?
האם לשמן עץ התה אותו אפקט גם על הממברנה של תאי העור באדם?
האופן בו שמן עץ התה משפיע על תאים אנושיים לא לגמרי ברור, וכמות המחקר שנעשתה בנושא מעטה. שמן עץ התה שנצרך בבליעה הוא רעיל, וגם במגע עם העור עלול לגרום לתגובות אלרגיות ולגירויים, ולכן בדרך כלל משתמשים בו בצורה מהולה.
אולם בכל מקרה אין ספק שהשפעת השמן על תאי הגוף קטנה בהרבה מהשפעתו על חיידקים ופיטריות חד תאיות, ובדרך כלל כאשר משתמשים בו בצורה נכונה הוא לא גורם לתופעות לוואי. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה בכך שתאי הגוף עמם השמן בה במגע אינם מתחלקים בקצב גבוה וזאת בניגוד לתאי החיידקים והפטריות.
מחקרים הראו שגם עבור החיידקים השמן מצליח לפגוע בחדירות הממברנה בצורה חזקה הרבה יותר כאשר החיידקים נמצאים בשלב החלוקה המהיר, והשפעת השמן יורדת כאשר הוא בא במגע עם אוכלוסיות חיידקים אשר אינן מתחלקים במהירות.
העובדה שהשמן פוגע באופן ספציפי בתאים מתחלקים מציבה אותו ברשימת החומרים שיכולים להוות תרופה פוטנציאלית לסרטן – שהרי חלוקה מהירה ובלתי נשלטת היא אחד המאפיינים הבולטים של תאים סרטניים.
כתבה מעניינת על סרטן:
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%94%...
תגובות