Header

  • עברית
  • English
  • العربية
  • Moodle
  • You Tube
  • facebook
  • GeoGebra
בית
  • אודות
    • חזון ומטרות מכון דוידסון
    • וויליאם (ביל) דוידסון
    • איך מגיעים?
    • חברי ההנהלה
    • חברי הוועד המנהל
    • עובדי מכון דוידסון
    • דרושים לדוידסון
    • כפר הנוער ע"ש לאוב
    • תמכו בנו
  • פעילויות
    • חוגים
    • מחנות מדע ומשלחות לחול
    • תוכניות למצטיינים
    • קידום והעצמת תלמידים
    • תוכניות מדעיות לכיתות
    • הרצאות, כנסים ואירועים
    • תחרויות
    • מורים − השתלמויות ותמיכה
    • תוכניות מתוקשבות
    • פעילויות החודש במכון דוידסון
  • דוידסון Online
    • שאל את המומחה
    • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
    • המעגל המתמטי
    • אפליקציות ויישומוני מדע
    • ניסויי מדע בבית
    • חדר מורים
    • כל מה שרציתם לדעת על המוח
  • גן המדע
    • מידע למגיעים למוזיאון
    • חוגגים איתנו בגן המדע
    • פעילויות לגנים ולבתי ספר
    • פעילויות לארגונים ולקבוצות
    • מוצגים בגן
    • סדנאות "מדעכיף" בפסח
    • רעש וצלצולים בגן המדע
  • פר"ח

דוידסון Online
  • שאל את המומחה
    • רפואה ופיזיולוגיה
    • מדעי החיים
    • כימיה
    • פיסיקה
    • אסטרופיסיקה
    • מדעי כדור-הארץ
    • מתמטיקה ומדעי המחשב
    • טכנולוגיה
    • ידע כללי
    • שאלו שאלה חדשה
  • מאגר מדע: סרטונים וכתבות
  • המעגל המתמטי
  • אפליקציות ויישומוני מדע
  • ניסויי מדע בבית
  • חדר מורים
  • כל מה שרציתם לדעת על המוח

חפשו פעילויות וכתבות

תמונה: 
שאל שאלה
כותרת הבלוק: 
שאל שאלה
תוכן הבלוק: 

יש לכם שאלה בענייני מדע?
לפני שאתם שואלים שאלה, בצעו חיפוש קצר.
למה לא תשאלו את המומחים שלנו, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע!

מה חדש בדוידסון Online

חידה שבועית מס' 79: שבע ועשרים ומאה
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. המשימה השבוע תהיה קשורה למספרים במגילת אסתר: מצאו מהו המספר הראשון המופיע במגילה
לידיעה המלאה »
הגנים שאי אפשר בלעדיהם
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים
לידיעה המלאה »
האם המספרים הראשוניים אינם אקראיים?
מדענים מארצות הברית טוענים כי מצאו חריגה מההתפלגות האקראית בסדר הופעתם של מספרים ראשוניים. מה משמעות הדבר ואיך זה קשור לביטחון
לידיעה המלאה »
בניית מצלמה מגלילי נייר (קמרה אובסקורה)
בניסוי הנוכחי נבנה מעין מצלמה קטנה שמקרינה דמויות על מסך נייר ומאפשרת הגדלה והקטנה של הדמות. המצלמה מבוססת על התקן עתיק שנקרא
לידיעה המלאה »
מיץ תפוזים שקוף – מתכון בישול מולקולרי
בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי. הניסוי/מתכון מחייב השגחה של
לידיעה המלאה »
חי בסרט מדעי – תחרות הסרטונים
כיצד נוצרים עננים? מדוע תכונות מסוימות עוברות מהורים לילדיהם? מדוע המלפפון ירוק? מה תפקיד הכנפיים במטוסים? על השאלות האלה ועוד
לידיעה המלאה »
חידה שבועית מס' 78: לזכור את פאי במילים
שלום לכם, בשבוע שעבר חגגנו את יום הפאי.  בכתבה המספר שמשגע את העולם (במדור הכתבות של דוידסון-אונליין)  כותב
לידיעה המלאה »

שמן עץ התה, על מה ולמה? הדר

שתף

השאלה המקורית: שמן עץ התה ידוע בתכונתו האנטי-פטרייתית. אך איך למעשה הוא פוגע בתאים חיים וגורם להם נזק?



מאז ומעולם נהגו הילידים האוסטרלים להשתמש בשמן עץ התה כתרופה לשיעול ולהצטננות. בנוסף שימש אותם השמן לריפוי פצעים ובעיות עור. עם הזמן התרחב השימוש בשמן, שמופק מעליו של צמח "עץ התה" שגדל באוסטרליה (להבדיל מצמח התה שגדל בעיקר במזרח אסיה), וכיום משתמשים בו נגד זיהומים נגיפיים כגון הרפס, לטיפול בכינים, להעלמת אקנה (פצעי בגרות) ולמלחמה בחיידקים ופטריות, כולל פטרת ציפורניים.

בשל טווח הפעולה הרחב המיוחס לשמן עץ התה, ופונטציאל הפעולה האנטימיקרוביאלי שלו, הוא זכה לתשומת ליבה של הקהילה המדעית, ומחקרים ניסו לעלות על מנגנון הפעולה שמאפשר לו לעכב את הגידול של חיידקים ופטריות.


עץ התה, גדל באוסטרליה | צילום: Djambalawa, ויקיפדיה

המחקרים האלה התבססו על ניסויים שבהם גידלו זנים מסוימים של חיידקים ושל פטריות בנוכחות ריכוזים שונים של שמן עץ התה והשוו אותם לחיידקים ופטריות מאותו מין שגדלו בלי השמן. בשלב הראשון השוו החוקרים את קצב הגידול עצמו והראו שנוכחותו של שמן עץ התה אכן יכולה לעכב גידול של חיידקים ופטריות. חיידקים ופטריות שגדלים לאט יותר מזיקים פחות לגוף המאכסן (כלומר לגוף שלנו) כיוון שלוקח להם יותר זמן להתבסס ובינתיים מערכת החיסון יכולה להתגבר עליהם בכוחות עצמה.

לאחר מכן ביצעו חוקרים אחרים ניסויים שבהם ניסו לבחון את המנגנון שבאמצעותו שמן עץ התה מעכב את גידול המזיקים. בניסויים הללו הם בחנו פרמטרים שקשורים בחדירות של קרום התא (הממברנה).

כל תא חי מוקף בקרום בררני, כלומר ממברנה שלא מאפשרת לחומרים לצאת מהתא ולהיכנס אליו באופן חופשי. כאשר היכולת של הממברנה לווסת את ריכוז החומרים בתא נפגעת, גם יכולתו של התא לתפקד נפגעת בהתאם, כיוון שתהליכים רבים וחיוניים בו מבוססים על היכולת של התא לשמור על סביבה כימית שונה מהסביבה החיצונית.

החוקרים אכן מצאו ששמן עץ התה פוגע בחדירות הממברנה של כמה זנים של חיידקים ופטריות ולכן לא מאפשר להם לשמור על הסביבה התאית האופטימלית הדרושה להן כדי לבצע תהליכים בתא שחיוניים לגדילתם.


ממברנת התא | תרשים: ויליאם קרוצ'וט, NIST

שמן עץ התה, לפיכך, מפר את האיזון הכימי הדרוש לצורך התרבות החיידקים והפטריות, בכך שהוא מאפשר לחומרים לעבור את קרום התא ביתר קלות ולכן גורם לחומרים חיוניים לזלוג החוצה ולחומרים פוגעניים לחדור פנימה, תוך שהוא פוגע בדלת הכניסה הראשית לתא – הלוא היא דופן התא.

בומרנג – בחזרה אליך
כשדופן התא פועלת באופן תקין, באיזה אופן חומרים יכולים להיכנס לתא או לצאת ממנו?

רות חייט
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

  • This article has 5 comments
  • 18.05.15
צמחים, שמן

תגובות

ומה לגבי החיידקים הידידותיים

הוגש ע"י שרון אלוש ב־ד', 15.07.2015 , 09:41.

האם שמנים אתריים כגון שמן עץ התה פוגעים גם בחיידקים הנחשבים ידידותיים ומועילים לגוף, בדומה לאנטיביוטיקה?

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י רות חייט ב־ד', 12.08.2015 , 12:40.

בעיקרון שמן עץ התה (כמו כל חומר כימי אחר) אינו מבחין בין חיידקים "תוקפניים" ו"ידידותיים", אולם בדרך כלל השימוש בו הוא חיצוני ולכן אינו משפיע על אוכלוסיית החיידקים הידידותיים הגדלים בתוך הגוף.

  • השב

וואי מדהים

הוגש ע"י שולה ב־ד', 20.05.2015 , 14:01.

מעולה

  • השב
  • אשכול המלא

חדירות הממברנה של תאי העור באדם

הוגש ע"י אורן ב־ד', 20.05.2015 , 09:49.

האם לשמן עץ התה אותו אפקט גם על הממברנה של תאי העור באדם?

  • השב
  • אשכול המלא

תשובה

הוגש ע"י רות חייט ב־ד', 27.05.2015 , 14:55.

האופן בו שמן עץ התה משפיע על תאים אנושיים לא לגמרי ברור, וכמות המחקר שנעשתה בנושא מעטה. שמן עץ התה שנצרך בבליעה הוא רעיל, וגם במגע עם העור עלול לגרום לתגובות אלרגיות ולגירויים, ולכן בדרך כלל משתמשים בו בצורה מהולה.

אולם בכל מקרה אין ספק שהשפעת השמן על תאי הגוף קטנה בהרבה מהשפעתו על חיידקים ופיטריות חד תאיות, ובדרך כלל כאשר משתמשים בו בצורה נכונה הוא לא גורם לתופעות לוואי. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה בכך שתאי הגוף עמם השמן בה במגע אינם מתחלקים בקצב גבוה וזאת בניגוד לתאי החיידקים והפטריות.

מחקרים הראו שגם עבור החיידקים השמן מצליח לפגוע בחדירות הממברנה בצורה חזקה הרבה יותר כאשר החיידקים נמצאים בשלב החלוקה המהיר, והשפעת השמן יורדת כאשר הוא בא במגע עם אוכלוסיות חיידקים אשר אינן מתחלקים במהירות.

העובדה שהשמן פוגע באופן ספציפי בתאים מתחלקים מציבה אותו ברשימת החומרים שיכולים להוות תרופה פוטנציאלית לסרטן – שהרי חלוקה מהירה ובלתי נשלטת היא אחד המאפיינים הבולטים של תאים סרטניים.

כתבה מעניינת על סרטן:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%94%...

  • השב

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
Image CAPTCHA
נא הקלד את התווים הנראים בתמונה זו
הדפס
CodeOasis
  • דף הבית
  • אודות
  • תוכניות
  • דוידסון Online
  • גן המדע
  • פר"ח
  • תנאי שימוש
  • RSS
כל הזכויות שמורות למכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (ע"ר)